אז הנה עבר לו עוד נוביי גוד שכמו תמיד היה מלא בהרבה אלכוהול ורוח חגיגית ובהרבה עצבים מהצד שלי כי האנשים במדינה הזאת מסרבים להאמין שאפשר לחגוג משהו שלא קשור לרצח יהודים. כל שנה חדשה בא לי לקחת עץ אשוח ולדחוף אותו למישהו לתחת.

אבל בואו נתחיל את השנה בנימה אופטימית, כן? היה ממש נחמד לחגוג בצימר. כמו תמיד עם המשפחה כי זאת מסורת שאני אוהבת ואין לי כל כך כוח לצאת אחר כך. למסיבה אפשר לזרום גם ביום אחר. לא שהיו לי אופציות השנה כי לא נראה לי שאני יכולה לממן מונית מעיירה ערבית בצפון לתל אביב.

החלק הכי יפה היה לראות שיש מקומות שבאמת חוגגים שם כמו שצריך, בכל בית יש עץ מקושט ואורות צבעוניים ובערך מ-10 כבר התחילו מלא זיקוקים ובחצות היה אפשר לשמוע אנשים ברחובות ולראות איך הם שולחים לשמיים מן כדורים פורחים קטנים בצורה של לב.

אני אוהבת התחלות חדשות ואני בטוחה ש-2014 תהיה שנה חשובה עבורי. ועכשיו ראיתי שהחלה ההרשמה ללימודים ופתאום קצת בא לי להקיא. אבל יהיה בסדר.