האמת לא ידעתי אם לכתוב על זה בהתחלה אבל אני במצב רוח ממורמר ועייף שגורם לי לחשוב יותר מידי אז...

לפני כמה ימים מישהי בעבודה הסתכלה עליי כמה דקות ואז אמרה שיש לי גוף יפה רק שאני צריכה לעשות הליכות ולהוריד קצת במשקל. על הבוקר כשאני עוד לא הבנתי בכלל איזה יום היום ואיפה אני נמצאת. אני בעד ביקורת בונה ואין לי בעיה שיגידו לי משהו אבל אני לא מבינה למה בימינו אנשים חושבים שזה בסדר להגיד לבן אדם זר את הדעה שלך על הגוף שלו. אני לא חברה שלה ולא קרובה אליה אז בשביל מה? מי שאל אותך בכלל? מה זה נתן לך?

אני כבר לא בתקופה שאני מרעיבה את עצמי ומתעלפת ממחסור באנרגיה באמצע הרחוב. זה עבר, זה רחוק ממני. אבל יש מלא בחורות שלא יכולות להתמודד עם תגובות כאלו. אולי עכשיו אני הסתכלתי עליי ולא הבנתי מה הבעיות שלה עם מבט מבולבל אבל יש אנשים שיקחו את זה כמוטיבציה לצום ולזרוק את האוכל שלהם לפח.

הכי מצחיק שאני אוכלת יותר בריא ממנה, אני יכולה לרוץ 10 קילומטר בזמן שהיא מדברת על הליכות שהיא לא עושה ועם כל הכבוד היא לא הבן אדם שיכול להעיר לי על אורח חיים.

סיפוק קצר: בשנה שעברה פעם ראשונה מאז גיל 9 קניתי בגד ים, הייתי איתו בחוף ונכנסתי למים. פעם ראשונה קניתי שמלה ואז אפילו קניתי שמלה צמודה (ואז עוד ועוד ועוד). פעם ראשונה שמתי מכנס קצר. פעם ראשונה יצאתי עם קצר בלי גרביון. פעם ראשונה התחלתי לשים רק גופיות בקיץ ולא טישרטים. זה לא שפתאום הגעתי למשקל שלא הייתי בו אף פעם. זה פשוט כי התחלתי להעריך את עצמי יותר. הגוף שלי זה לא רשימה אחת ארוכה של מינוסים, יש גם דברים טובים.

אז גברת, why do you have to poop on my parade?

יש אנשים שטוב להם גם שהם לא 50 קילו! נכון, אני עדין כל הזמן בדיאטה ועושה מעקב ובודקת היקפים ויש לי יעד אבל זה לא אומר שאני צריכה לשנוא את עצמי כל הזמן הזה. חוסר אהבה עצמית לא יביא אותי יותר מהר לאן שאני רוצה. משקל לא יעשה אותי יותר מאושרת אבל הגישה שלי כן.

לפעמים צריך לחשוב פעמיים לפני שפותחים את הפה להגיד משהו. זה הכל.