חברוני

מה עושה ילד בשעות הפנאי?

מה עושה ילד יהודי חברוני בשעות הפנאי?

אחרי שהסתיימו הלימודים וסיים להכין שיעורים ועמד בכל המטלות וכו'?

טלויזיה לא היה לנו מטעמי דת (היו רק 2 משפחות שהיה להם טלויזיה) כך שרוב הזמן שיחקנו בחוץ. היתה לנו בשכונה רחבת משחקים קטנה ובשלב יותר מאוחר, גם ארגז חול עם מגלשות וכו', אבל אין ספק שזמן רב מאוד בילינו בפינת החי שלנו מול שכונת בית הדסה.

היה זה שטח מגודר, כשלושים מטר אורכו ועשרה מטרים רוחבו, מחולק לתתי תאים על פי סוגי החיות.

התחלנו בקטן, קנינו חמור אחד וכמה תרנגולים משוק התרנגולים, שאילולא היה מלא באנשים עד אפס מקום, היית יכול לראות שהרצפה מלאה ברגלי תרנגולים...

אחר כך הוספנו ברווזים וטווסים, ארנבות ופניניות, אווזים ויונים.

בשיא פריחתו של גן החיות הקטן שלנו, מלאי החיות שלנו כלל (מספרים לא מדויקים ואולי שכחתי כמה חיות) :

• עשרים חמורים שהקצנו להם שטח מגודר משלהם והיינו מוציאים אותם תכופות לרכיבה ברחובות העיר.
• פרד אחד.
• עשרה ארנבים שלא הצליחו להתרבות כי האבא היה אוכל את הגורים כל פעם מחדש.
• מספר טווסים וטווסות שהתגלו כציידי עכברים מקצועיים והצילו את התרנגולות שלנו יותר מפעם אחת.
• תרי עשר תרנגולות שזיכו אותנו בביצי חופש אורגניות (אז לא ידעתי שקוראים לזה ככה..) חמות וטריות מידי בוקר.   
• שני תרנגולי קרב - ולמי שלא יודע מה זה, תחשבו על תרנגול, עכשיו תחשבו על ערס, עכשיו תחשבו על תרנגול ערס..
• שישה תרנגולי הודו.
• עשרה פניניות. 
• מספר שלווים.
• בז אחד, צעיר, שיום אחד פרש כנף ולא חזר.
• עשרות יונים שבהתחלה כלאנו אותן בשטח מגודר וכשהם התרגלו לשובכים שבנינו להם, שיחררנו אותן והן היו חוזרות לבד כדי לאכול או להטיל ביצים.
• מספר אווזים לבנים ואפורים בעלי חזה נפוח ומלאים באגו כאילו כל אחד מהם מכיר את נילס הולגרסון אישית..
• מספר ברווזים - כשבקעו ברווזונים קטנים מהביצים של אמא ברווזה והיא מסיבות בלתי ידועות מיאנה להאכיל אותם, לקחתי את שלושת הקטנטנים והתיישבתי על האדמה, ביד אחת הייתי פותח להם את המקור וביד השניה מאכיל אותם בחתיכות קטנות של לחם רטוב, כך עד שהם גדלו מעט. אוף, עכשיו התמלאתי געגועים.. (כפל הלשון במקור).

כשרצינו לקנות עוד תרנגולים, היינו הולכים מפינת החי במורד הרחוב הראשי לכיוון שכונת אברהם אבינו, שם, על אם הדרך, בכניסה לקסבה, היה מקומו של שוק התרנגולים החברוני.

לפנות בוקר, אלפי תרנגולות, דחוסות בתוך קופסאות פלסטיק צבעוניות, מוערמות אחת על גבי השנייה לגובה רב, היו נפרקות ממשאיות גדולות בפיתחי החנויות הסגורות.

היינו ניגשים אל בעל החנות ובוחרים מבין הארגזים את התרנגולת שרצינו. אז, היה המוכר הערבי מוציא את התרנגולת מתוך הארגז ומניח אותה על אחת מצלחות המתכת של המאזניים, תוך שהוא מוסיף ומחסר משקולות ברזל במשקלים שונים מהצלחת השניה, על מנת להגיע לאיזון ולמצוא את משקל התרנגולת.

בדרך כלל, ללא קשר למשקל התרנגולת, הוא היה משבח ומאדיר אותה באומרו כי יש לה הרבה בשר ויש הרבה מה לאכול.. וכשהיינו מנסים להסביר שאנו לא מתכוונים לאכול אותה, הוא היה מסתכל עלינו במבט מוזר, כאילו אומר:

"היהוד האלה מוזרים.. קונים תרנגול ולא אוכלים אותו? בשביל מה?"

המשך יבוא..