לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מדריך ההישרדות של ההוא - החיים על פי טמבל


בלוג על החיים שלנו. של כולנו. לפעמים סאטירי, לפעמים קומי, לפעמים רציני ולפעמים עצוב.

כינוי:  ההוא עם החולצה של לד זפלין

מין: זכר





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

9/2010

נכון שאין לנו הוכחות שה' קיים, אבל היי - יש לנו ספר שאומר את זה


"הומר, אתה יודע למה אני נוצרי?", שואל פלנדר את הומר.

הומר חושב רגע ואז עונה - "כי ההורים שלך הכריחו אותך?".

מתוך משפחת סימפסון

 

היום בשיעור תנ"ך המורה אמרה לנו שכולנו בעצם בובות בידיו של ה'. אני חושב שאמירה כזאתי מקומה לו במקום מדעי כמו בית ספר. אבל האמת היא, שכל שיעור תנ"ך אני חושב שאני עומד להתפוצץ בחדש. זה פשוט מדהים אותי איך במאה ה-21, מלמדים במדינה שמתיימרת להיות מתקדמת, במוסד שמתיימר להיות מדעי, את קיומו של אלוהים ואת מעשיו כעובדות מדעיות. מדהים אותי איך אפשר לקחת ילדים ומכיתה ב' וללמד אותם רק צד אחד של המתרס, ובמשך שעות רבות להלל ולשבח את אלוהים בפניהם, ולהציג אותו כדבר מובן אליו. מטריף אותי איך לא נותנים לילד הזדמנות להחליט - אני רוצה להאמין באלוהים? אני לא רוצה להאמין באלוהים? מטריף איך במדינה חילונית, שלא נאמר במשטר האייתולות באיראן, ילד צריך לכתוב במבחן "אלוהים הוא כל יכול, הוא אל אוניברסלי..." וכולי. איך לא מנהלים דיון הגיוני, איך לא מטילים ספק?

 

עכשיו קמה ועולה הזעקה - "התנ"ך הוא הבסיס של העם שלנו, הוא הטקסט המכונן שלנו!". צודקים. אני בעד ללמד תורה בבתי הספר. זהו החומר הבסיסי של כל יהודי, ואף על פי שאני מוכן להתאבד ולא להסכים עם כמה מהדברים שכתובים שמה, יש בו כל כך הרבה מוסר השכל, מסורת והשראה. אבל עם זאת, יש לקבוע תוכנית לימודים חדשה, שתבקר חלקים בתנ"ך, שתעמיד בסימן שאלה את קיום אלוהים, שתנהל דיון אמיתי בשאלה הזאת. צריך להעמיד שתי דרכים בפני התלמיד - ללמוד את התנ"ך מבחינה דתית, ומבחינת אובייקטיביית, והוא יוכל לבחור בין שתיהן.

 

בארצות הברית, למשל, אסור בכלל ללמד על הברית החדשה בבתי הספר. המדיניות של ג'ורג' בוש הייתה לחשוף את התלמיד לכל הדעות - וזה דבר שאני תומך בו. אנחנו צריכים לנסח לעצמו כמה כללי ברזל, שאסור שמדינה חילונית במאה ה-21 תעבור עליהם: א. לא להציג את הדת כאמת ברורה מאליה. ב. לתמוך בדיון ביקורתי על החומר הנלמד. ג. לשמור על בית הספר מקום מדעי.

 

אני בעצמי, אגב, אתאיסט. אם תשאלו אדם דתי פשוט למה הוא מאמין באלוהים, הוא יתחיל להתחמק. אבל האמת היא שיש סיבה מאוד ברורה למה הוא מאמין באלוהים - ככה לימדו אותו. איזה הגיון יש מאחורי הקביעה הזאת, שמשרד החינוך ותוכנית הלימודים מצדדת בה, שאלוהים קיים? "אהמממ", הוא יתחיל לגמגם, "נכון שאין לנו הוכחות שה' קיים, אבל יש לנו ספר שאומר את זה". וזה כל העניין - צריך ללמד אותנו רק עובדות, וכמו שלא מספרים לנו בביטחון מלא על פיות וחדי קרן ומפלצות ספגטי ענקיות, אסור לספר בביטחון מלא על אלוהים.

 

"אבל מר לפלס, מה בדבר אלוהים?". "אין לי צורך בהיפותזה הזו",

אמר האסטרונום פייר סימון לפלס כאשר הסביר לנפוליאון את התאוריה שלו על היווצרות מערכת השמש.

 

מקווה לשמוע את הסכמתכם,

ההוא עם החולצה של לד זפלין.

נכתב על ידי ההוא עם החולצה של לד זפלין , 5/9/2010 15:28   בקטגוריות בית ספר, ביקורת  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



2,050
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , הומור וסאטירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לההוא עם החולצה של לד זפלין אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ההוא עם החולצה של לד זפלין ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)