דווקא הסיפור השלישי בפרוייקט שלי, מתכתב יופי עם יום כיפור.
ולמה?
כי הסיפור השלישי קשור לחמלה. לבקש סליחה ולעזור למי שצריך.
האנשים הרי פוגעים בחיות, עוברים ליד כלבים נטושים וחתולים רעבים ומתעלמים. וביום כיפור, לפי דעתי, הם צריכים לשים את עצמם לרגע בצד, לחמול על בעלי החיים ולעזור ולמצוא להם בית אם הם יכולים.
זה לא קשה להיות בן אדם טוב ולעשות מעשה טוב.
בעלי החיים לא צריכים לסבול.
אפשר אחרת! אפשר!
תנסו להסתכל קצת סביבכם. תנסו באמת להיות בני אדם לסלוח ולא להתאכזר אם לא צריך,ולא צריך! לעולם! אף פעם!
נסו לחיות בשוויון עם בעלי החיים ולא להתאכזר אליהם!
ובבמה כזאת, לפני הסיפור אני רוצה להעלות את המודעות של מודעות של בלוגרית לגבי מנהג כפרות שבהם משתמשים בתרנגולים כדי לכפר על מעשים רעים ולבקש סליחה. שזאת ממש צביעות בעיניי. תסלחו לי!
אתם גם רוצים לכפר על מעשים רעים ולבקש סליחה ובאותה הזדמונת לפגוע בתרנגול מסכן שמסתובב לו מעל הראש הקטן שלכם!? איפה פה החמלה!? איפה ההתחשבות !? תעזבו את החיה המסכנה בשקט!!
לכו לבקש סליחה בבית כנסת.
ואני מקווה שהמנהג הזה ייעלם בעוד כמה שנים מהעולם ושהתרנגולים לא יסבלו ממנהג הנוראי הזה יותר!!!
אם תסתכלו , גם כאן הם סובלים! וכואב להם!
הגיע הזמן שהעולם ייפקח את עיניו ויעבור לטבעונות ולצמחונות!! ושהסבל ייפסק!! וזה אפשרי!
בבוקר השנה החדשה ברוסיה , היא החליטה לצאת לטיול בוקר כשהיא לבושה במעיל פרווה חום שצווארונו עשוי
צמר לבן רך, לראשה כובע זמש עגול
חום, שתי כפות ידיה מכוסות כפפות חומות
תואמות ולרגליה מגפיים שחורות.
ועל כתפיה תלוי תיק קטן שרצועתו מספיק ארוכה כדי שהתיק
יעמוד לצידה ולא גבוה מדיי.
שיהיה קל לנשיאת דברים קטנים.
צבע שערה הזהוב בלט על רקע בגדיה החומים.
ואור הבוקר הקר עטף אותה כמו קרני שמש חמות וטובות.
לפני שיצאה מהבית , זכרה את דבריו של אחיה התאום ' אם
תפגשי במישהו הזקוק לעזרתך, עזרי לו. אל תתעלמי. חמלי על החלש. אל תנטשי אדם
או חיה הנתונים בצרה. עשי מצווה ושמחי גם את הצד השני שנפגע וננטש'.
היא אהבה לעזור ואהבה בעלי חיים.
היא לא ידעה את מי ומה תפגוש בדרך אבל זה לא היה משנה.
אם תיתקל במישהו שזקוק לעזרה או רעב לאוכל , היא תעצור ותעזור לו ככול שהיא יכולה.
היא המשיכה בדרכה
כשאז ראתה גור כלבים מסוג רועה גרמני יושב מולה באמצע הדרך.
מה הוא עושה כאן? אין לו בעלים? הוא בטח רעב.
היא החליטה להתקדם לעברו ולבחון את העניין , כשראתה שאף אחד
מהסובבים אותו לא ניגש לעזור לו.
לא הייתה לה כוונה להתחיל מריבות וויכוחים עם אנשים שהיא לא
מכירה.
הם לא רוצים לעזור לגור כלבים רעב וחסר ישע? לא צריך.
מספיק שהיא תעשה את זה בעצמה והכלב הקטן יהיה אסיר תודה לה
כול חייו.
הוא פשוט ישב שם עם לשון בחוץ וחיכה.
היא ישבה מולו, מקפלת מעט את רגליה ובוחנת לעומק את הכלב.
הוא נראה מטופח. בריא וגם הפרווה שלו מבריקה. הוא בטח
הלך לאיבוד ובעליו מחפשים אחריו. קבעה
לעצמה.
היא חיכתה איתו כמה שעות,
אבל שום סימן באופק לבעלים
פוטנציאליים לא נראה באופק.
הכלב הקטן ילל כמה יללות ולה זה נישמע כמו בכי '' אתה רעב
קטנצ'יק?'' שאלה בלחש והביטה בפניו
התמימות של גור הכלבים הקטן.
הוא נבח נביחה קטנה לאות הסכמה.
'' בסדר'' אמרה ושלפה קופסה אדומה וורודה של טונה ופותחן
קופסאות '' מיד אתן לך לאכול. אל תדאג''.
אנשים עברו לידם והתעלמו. לא רצו לגעת בכלב ולעזור לו.
כנראה חושבים שהוא חולה ונגוע בכול מיני פרעושים ופשפשים ולא רוצים להיות חולים
ממנו.
'' יש אנשים נטולי לב בעולם'' מלמלה בשקט לעצמה והכלב הקטן
הסכים איתה.
הוא הרכין מעט את ראשו
והריח את ריח הדגים העולה מתוך הקופסה ולשונו הוורודה יצאה החוצה.
אוזניו היו זקופות כלפי מעלה. מאזין לרחשי הסביבה.
היא פתחה את הקופסה
והושיטה אותה לפיו של הכלב '' הנה'' אמרה '' קח. תאכל. אתה בוודאי רעב
מאוד''.
הכלב הריח את הטונה ובלי שום היסוס דחף את פיו לקופסה והחל
לאכול.
הנערה חייכה וליטפה
אותו בראשו בקלילות בזמן שאכל.
'' זה כייף לעשות מעשה טוב לכבוד השנה החדשה'' אמרה בגאווה ובשקט והביטה בגור הקטן
אוכל ונהנה.
'' חבל שאנשים לא יודעים דבר על חמלה. לא מוכנים
לרגע לעצור ולעזור לחלשים ולרעבים. אם זה
היה קורה , היום לא היו הרבה אנשים רעבים וגם לא חלשים. עצוב שהם כן מוכנים לעזור לחבריהם הרעבים והחלשים אבל לא לכלבים
נטושים או חתולים שצריכים אוכל ובית. מזל שאני כאן. לעזור לאלה שקולם לא נשמע בקרב
בני האדם אבל מגיעים לאוזניי ועיני כשאני
יוצאת החוצה לטייל'' סיימה.
הכלב סיים לאכול והבעלים עדיין לא נראה בסביבה.
היא לא רצתה להשאיר אותו בחוץ, בקור ולכן החליטה לקחת אותו
אליה הביתה , לשמור עליו , להכין מודעות
על כלב אבוד ואם עד השעה שבה ציינה הבעלים לא יבואו , היא תאמץ אותו לעצמה והוא
יהיה הכלב החדש שלה בבית. הראשון.
לפניו לא היו לה חיות בבית וזאת הזדמנות לאמץ אחד.
היא תלתה מודעות וחיכתה עד השעה שבה ציינה על המודעה.
השעה הזאת עברה והבעלים לא התקשרו, לא התעניינו ולא באו
לדרוש בחזרה את הכלב.
'' נראה שאתה נישאר איתי בכול זאת כלבוני'' אמרה לו וליטפה
קלות את ראשו.
הכלב נבח בשמחה וליקק את פניה לאות שמחה.
היא צחקה וחיבקה אותו.
'' ברוך הבא למשפחה'' צהלה בשמחה והחלה לעשות את דרכה בחזרה
הביתה עם חברה החדש והפרוותי.
תוהה מה יחשוב אחיה התאום
על החבר החדש.
~~~~~~~~~~~~~~~~~
קצת חמלה ובקשת סליחת מהכאב והסבל שאנחנו גורמים לידידינו בעלי החיים , לא תזיק לאף אחד ובטח שלא תהרוג.
תעשו זאת.
בעלי החיים הם חברים! לא מאכל ולא מוצר! ולא מנהג מטופש מעל הראש שלנו!
בקשו מהם סליחה ותחיו איתם אחד כאחד שווים לכם!!!
צום קל וגמר חתימה טובה לכולם.
ואהה קצת חשבון נפש על המעשים הרעים שלכם גם לא יזיק.
תחשבו מה אתם יכולים לעשות ולשנות בשביל עצמכם וגם בשביל בעלי החיים כדי להפוך את העולם הזה למקום טוב יותר לחיות בו :)
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
haunted princess
