בלוג הסיפורים שלי :)

השיעור האחרון היה
מעניין, המורה אולי הייתה קצת משוגעת ..קראו לה 'מיסס. קריז' כמו הכינוי שלה גברת
משוגעת [=מיסס. קרייזי] ככה יהונתן-יון כינה אותה.

היא נתנה שיעורי בית
-כאילו מה כולה יום שני של ביה"ס. פרופורציות!

הצלצול גאל אותנו
מייסורינו עם מיסס.קריז "Don't forget" מיסס.קריז קראה כשכולם התחילו לצאת
מהכיתה "Yon"
מיסס.קריז קראה. "Wait for me" יון סינן לי בעודו מועד לכיוון המורה.
חייכתי ונאנחתי.

"Anna"
קראתי לאנה כשהיא חלפה לידי. היא עצרה והסתובבה לכיווני - עדיין עצבנית עלי, בלי
סיבה ברורה.

יש מצב היא אוהבת את
דרו? ודרו נדלק עלי[!??].. ולכן היא כועסת עלי פתאום?? עלו לי שאלות לראש ואז
קלטתי שאני מעכבת אותה. היא הנידה את ראשה מה-את-רוצה-?

"אנחנו עדיין
נפגשות היום?" שאלתי. "זה שאני כועסת עליך.. לא-" היא אמרה, ויון
בדיוק חזר וקפץ מאושר. "כן.." היא המשיכה והסתובבה לדרכה "רוצה
שאני אקפיץ אותך?" יהונתן[אני אוהבת לקרוא לו ככה] שאל את אנה אחרי
שהיא התקדמה צעד וחצי ,"No
thanks"
היא אמרה ונעלמה מטווח ראיה.

"זאת אנה.. אני
אוהב אותה ממש ככה" יהונתן אמר ומשך בכתפיו והתחיל ללכת.

"אתה.. אוהב,
אוהב או אוהב אותה ככה?" שאלתי כמו מפגרת, יכול
להיות חמוד לראות את יון ואנה ביחד..ממזמזים להם להנהם ואז בעצם במחשבה
שניה נזכרתי במייקל המושלם! ובכלל מהעובדה שיון שומע את המחשבות שלי. קיללתי
במחשבה.

הבטתי בו ..ממש לא
מחכה לתשובה. "אז.. את באה איתי..?" יהונתן שאל וממש התעלם מהשאלה
הדפוקה שלי. נאנחתי.  "כן" עניתי
ונשמתי לרווחה כשהוא התעלם מהשאלה ואני מקווה שלא שמע את המחשבות שלי. "איך..
נלך? האוטובוס בכיוון השני" אמרתי והצבעתי לכיוון האוטובוס בזמן שיהונתן משך
אותי

וראיתי מגש שלם מלא
מכוניות.. פערתי פה ועיניים והייתי די המומה. טוב עד אותו רגע כשהבטתי על רבע
מגרש.. כשהמשכתי עם המבט שמאלה גיליתי עוד הרבה מגרש ריק עם כמה מכוניות פה ושם..
"ואו" פלטתי "יש לך רישיון?" שאלתי. "כן" הוא אמר..
ופסע לכיוון מכונית יפה ואדומה.. ואני לא מבינה במכוניות -בכלל! אבל אני יודעת מזה
שווה! זו הייתה אחת המכוניות השוות האלו שיש לבנים בסרטים! "אתה ממש חי
בסרט.. הא?" אמרתי ללא כוונה לתושבה. "כן...הא" הוא ענה . יון פתח
את המכונית ונשמע קול 'ויפ-ויפ' מהמכונית והנועלים [האלו שעולים כשפותחים ויורדים
כשנועלים, במכונית] עלו הוא ניגש לדלת של היושב השני ממקדימה ופתח אותה ונתן לי
להיכנס "Ladies first" יון אמר בנועם במבטא בריטי יפה,
נכנסתי למכונית והתיישבתי. יון סגר את הדלת בעדינות ונכנס מהצד השני למכוניות
"אתה בריטי?" שאלתי והבטתי בו מנסה למצוא סימן.. לבריטיות שלו- אם כי לא
ידעתי מה אני מחפשת בדיוק.. אולי זווית הגרוגרת שלו..? "אממ לא.. כן
..קצת" יהונתן נראה מבולבל.

"What?"
שאלתי "So what are you?" ניסיתי להישמע חכמה כשדיברתי
באנגלית.
"Yes I am!"יון
אמר במבטא בריטי יפה. "אני אוהבת מבטא בריטי" אמרתי והבטתי לכיוון
הברכיים שלי. "באמת?" יון הביט בי, הסטתי את מבטי שוב לכיוונו והוא עשה
לי עיניים. "טוב לאן את צריכה?" יון שינה נושא. "אממ..לבית?"
אמרתי בחוסר ידיעה.. איפה אני בכלל גרה.. "דקה.." אמרתי כשחשתי את
הטלפון נייד לי רוטט לי בכיס.

"הלו"
עניתי. מהעבר השני זו היתה אימא שלי

"אנה" היא
אמרה.

"כן?"
שאלתי מנסה להבין מה היא רוצה מהחיים שלי.

"איפה את.. איך
את חוזרת.. רוצה שאבוא לקחת אותך?" היא שאלה.

"אהה.. לא"
עניתי מיד "אני רק צריכה שתגידי לי את הרחוב.. אני עדיין לא זוכרת את
אותו" אמרתי והרגשתי ממש סתומה. יון צחקק בשקט. שמתי על רמקול

"רחוב.. בטאר.. 5"
אמא  שלי אמרה משהו. היה רעש רקע רב מידי
בקושי שמעתי.

"סליחה, מה אמרת?"
יהונתן פלט. "אנה?" אמא שלי חשדה. "היי...זה יון, אני..אממ"
יון חשב מה הוא רוצה לומר והמשיך מיד לדבר "מסיע את הבת שלך הביתה.. לא שמעתי
איפה לקחת אותה..?" הוא די הציל אותי מהצד אחד.. וממש הכניס אותי
לשאלון עמוק בבית ושיחת נפש קשה עם אמא שלי על 'את רק בת 15
..אל תזרמי.. אל תתני להם.. אל תחשפי יותר מידי.. אל
תיקחי סמים וכאלה. כמו שהיא עושה לי כל פעם כשאני מביאה סופסוף גברבר הביתה!
ואני רק בת 15- כן.

"אה.. שם
נחמד-זה קיצור או משהו?" אמא שלי שאלה והנה היא עושה פדיחות.

שלחתי ליון חיוך של
-סורי-פדיחות -תתמודד-! הוא גלגל עיניים והמשיך לדבר איתה.

השיחה האריייכה.. אואץ' מסכן.

"טוב די.. אימא
איפה אני גרה תאמרי שוב..בבקשה" השאלה ששאלת נשמעה מפגרת כמעט כמוני,
באותו רגע -שררה שתיקה של כמה שניות.

"אמרתי.. Butterfly 5"
היא אמרה, או עכשיו היא דיברה לעניין. "טוב תודה אימא אני אגיעה הביתה!
בי" אמרתי וניתקתי לה.

"או-"
שמעתי אותה אומרת ברגע שלחצתי על הניתוק. הבטתי ביהונתן בפרצוף של-אופסי. "לא
נורא" הוא אמר "בסדר.. את גרה ממש קרוב אלי ואל אנה אוסטין" המשיך.

"באמת?"
שאלתי כמו מפגרת לעזאזל מה יש לי!!?
חשבתי לעצמי. כמעט שוכחת מהכל.

יון צחקק בשקט
"כן" סינן. שלחתי לו חיוך והוא יצא מהחניה ונסע בכביש. פתחתי את
החלון... ניסיתי -לא היה חלון המכונית עצמה הייתה פתוחה [שנות ה70
כזה] רק של ימינו "אחלה מכונית" אמרתי "כמה היא עלתה?"
התעניינתי. "את באמת רוצה לדעת?" הוא שאל. "לא "
עניתי בחוסר עניין. "יופי" יון אמר ואחרי 5 דקות או יותר הגענו לבית שלי.

פרומו: רוצים לדעת מה
יקרה אחרי שהם יגיעו לבית של אנה? האם יון באמת יודע להיות גבר?

הפרק הבא יצא
ב29.08.11 ביום שני.

אזז לילה טוב! ושהשקט לדרום יחזור :)

 
עריכה: 
הפרק הבא עולה היום .. אין לי כוח לחכות!! :)

ונ.ב : סיימתי את המבחן בשעה וחצי  + -  אני ממש מתרגשת!!!
משומהה...  וזה כלכך אירוני הגעתי לקפה במושבה והיו שם כל המורים של התיכון שאני רוצה ללכת אליו.
 ופגשתי את המנהלת בשרותים XDDD
כלומר - לא בתוך רק בחדר של השירותים .. אתם מבינים נכון?.. אז אני ממש מקווה שעברתי את המבחן!

המשך שבוע מופלא לכוללם