הפוסט הקודם שכיכב כאן במשך יותר מחצי שנה היה כתוב על החבר הכי טוב שלי,

כמה השתנה בתחום הזה בחיי מאז, ובכלל, קרו המון דברים...

בנוגע אליו:

לאחר כמה זמן מכתיבת הפוסט קרה מקרה, האקסית שלו חזרה ואנחנו ניתקנו קשר לחלוטין למשך משהו כמו חודש, יום אחד הוא שלח לי אסמאס, כתב שהוא רוצה שנחזור להיות ידידים, אמרתי לו שזה לא יקרה,

לא הרבה לאחר מכן היא זרקה אותו [דבר שקרה לא מעט בחודש ומשהו מאז שהיא חזרה] ואנחנו חזרנו להפגש, כמה חודשים שהיינו נפגשים ופתאום היא היתה צצה, אך לפני חדשיים החלטתי לכתוב לה הודעה בפייסבוק, כתבתי לה שהיא הורסת לו כל הזדמנות להיות מאושר איתי או עם כל מישהי אחרת היא אמרה שהיא לא תיצור קשר,

החודשיים האלה היו יותר מושלמים ממה שיכולתי לתאר בפוסט הקודם,

המילים היפות הפכו ליפיפיות, מילות חיבה, כל הזמן, געגועים בלתי פוסקים מצידו שגורמים לטירוף אצלו ויום אחד הוא אמר לי את המילים שחיכיתי להם במשך כמעט שלוש שנים.

"אני הגבר שלך. את ניצחת"

"את חשובה לי יותר ממנה, אני מעדיף להיות איתך"

לא יכולתי לעצור את עצמי, קפצתי מאושר והלב שלי זינק לשמיים, הסתובבתי כמה ימים עם חיוך ענקי על השפתיים ולא יכולתי להפסיק,

אבל כנראה שכרגיל שמחתי מהר מידי

יום לפני שהוא הגיע לבקר אותי היא יצרה קשר שוב [מה שגיליתי בדיעבד], כשהוא היה אצלי הרגשתי שמשהו עובר עליו, שאלתי אם זה קשור אליה הוא אמר שלא, הוא הלך מוקדם מהצפוי ואני התעלמתי מכל הסימנים אפילו מהריחוק שנוצר בשבוע לאחר שהוא חזר,

שבוע בדיוק אחרי שהיה אצלי הוא אמר לי שזה נגמר, שהוא רוצה לחתוך ממני, כמה ימים לאחר מכן הוא סיפר לי על כל השקרים שלו ואני נשרפתי,

יום אחרי כן הוא חטף התקף לב והיה מאושפז אני גיליתי זאת דרך חבר משותף כיומיים לאחר מכן.

לפני יומיים תקף אותי פרץ געגועים, התקשרתי והוא לא ענה, אני מרגישה בודדה במיוחד ואני צריכה קרבה.

אני מרגישה יותר מתמיד שאסור לי לחזור אליו והפחד שנמצא בי אומר לי שאם לא אמצא מישהו אחר ומהר אני אחזור אליו כמו תמיד

השטן שאנחנו מכירים עדיף מהשטן שאנחנו לא מכירים

גם אם לא הכל מושלם אני לפחות יודעת לאיזה דברים רעים אפשר לצפות

למרות שבחיים לא ציפיתי שישקר לי ככה, כנות ופתיחות היו מספר אחת אצלנו ועל כן היינו חברים כל כך טובים עוד לפני שהיינו מאהבים או בני זוג

לצערי- עם כמה שזה היה קצר וכנראה מבוסס על שקרים מבחינתי ואיך שהרגשתי כשהייתי אית למשך חודשיים והיינו יחד זוג סופסוף זה בהחלט היה מושלם ואפילו יותר ממה שציפיתי

מה שהופך את זה לכל כך קשה ומלא בקונפליקטים רגשיים מבחינתי.

מעבר לכך אני במקום חדש, עברתי לקיבוץ בדרום וטוב לי כאן חוץ מהתקף אסטמה שלא עוזב אותי כמעט מאז שהגעתי וכנראה שזה בגלל האבק מקווה שזה יעבור בקרוב...

הרבה שינויים משמעותיים בחיים שלי, אני צריכה למצוא גם את הדרך לשנות דברים בעצמי שעלולים להכשיל אותי בחיים ובמקום החדש בפרט.

בנוגע אליו אני ממש לא יודעת מה יהיה, כמו שאמרתי זה מלא ברגשות מעורבים,

יש ימים שאני שונאת אותו שאני שונאת את עצמי על שהאמנתי לו ויש ימים שאני כל כך מתגעגעת שאני לא יכולה להחזיק את עצמי והכאב והעצב בוערים בכל חלקיק בגוף שלי.

עוד מעט אקום לעבודה ועל כן אסיים.

שיר שמתאר אותי בכל פעם מחדש:

So one day he found her crying
Coiled up on the dirty ground

Her prince finally came to save her
And the rest you can figure out
But it was a trick
And the clock struck 12
Well make sure to build your house brick by boring brick
or the wolves gonna blow it down