במקום שהרצאיונל והרגש נפגשים

ממש יצאתי לריצה - אני לא בכושר בגרוש. אבל יצאתי קצת מהבית וזה טוב. הכל בזכותה. אני חושב שלאט לאט - אני יוצא מהדיכאון למרות שאיפשהו אני מרגיש שאני חוזר אחורה. אני כבר לא כל כך מבין את עצמי מה נכון ומה לא נכון. כנראה שאני סוף סוף מתחיל לשאול את השאלות הנכונות ולחפור במקומות הנכונים בתוך הנפש שלי - וזה טוב. כי זה אומר שאולי לאט לאט אני אתקדם ואבין יותר טוב את עצמי.

מחר קבעתי לעצמי אני הולך לצאת מהבית ולטחון את העיר בעבודות שמתאימות לי - אולי בסוף אני כן מתקדם הלאה בכל זאת?