במקום שהרצאיונל והרגש נפגשים

לפעמים כשאני מסתכל עלייך על החיוך שלך, על המבט הנבוך ועל תנועות הגוף הבישניות - אני מנסה לחשוב לעצמי האם יהיה לי מקום אצלך בעולם. אפשר לומר שהמוזה שנוטפת ממני היא בגללך. אפשר לומר שאני מפחד והפחד הזה משאיר אותי מאחור. אפשר לומר כל כך הרבה דברים שסתם יעצרו אותי מלעשות את הצעד הלאה - להתקדם בחיים שלי. להיות איתך. אני רוצה שיהיה לי מקום אצלך בעולם שבו תתני לי יד כדי שאוכל להגיע אליו - שאוכל להגיע אלייך. אני רוצה להגיע אלייך כל כך. והרצון הזה, כל כך מפחיד שהוא יתבדה ויהפוך למשהו חד צדדי. אני מקווה שהסימנים שלפי דעתי מעידים על איזשהו עניין לא יובילו למצב של נהפוך הוא.

אני מאמין בעצמי שאני אוכל להשיג הכל - ואני מצליח. תתני לי מקום אצלך בעולם. וארומה ביום חמישי.

זה מוזר לפעמים איך לאנשים שבאופן יחסי זרים כל כך, הם האנשים שבעצם הכי משפיעים עלינו. טוענים אותנו באנרגיות חדשות, יצירתיות ושנינות שחוזרים לאחר תקופה של מחסום מסוים. מדהימה ההשפעה שיש לאנשים אחרים עלינו. בתור יצורים סוציאליים אנו זקוקים לאינטרקציה עם אנשים ובעצם אותה אינטרקציה ממלאת ומחדשת את מצבור האנרגיות שבתוכנו - בתוך כלי הקיבול. לפעמים הבנאדם שהכרת עד לפני חמש דקות שיכול לומר לך מילה טובה שאותה תזכור ותעריך הרבה יותר מאשר בנאדם שאותו אתה מכיר כל חייך שהוא יגיד. אנשים זרים לנו יוצרים מעין ריגוש - פרץ של מוזה. כשאני חושב על זה בעצם המוזה נובעת מהצלחת הקשר הראשוני שנוצר בין שני אנשים שלא מכירים אחד את השני. המוזה היא בעצם יצירת הקשר עם האדם באופן שנראה כאילו זה הדבר הכי נכון והכי טבעי לעשות. כשלמעשה, זהו אכן הדבר הכי טבעי לעשות מעצם היותנו יצורים סוצאליים.

מוזה. מהי מוזה? מוזה זה איזשהו פרץ של יצירתיות, שהיצירה בעצמה נותנת תחושה שהיא בונה את עצמה ללא כל עזרה מן האמן. מוזה זה איזשהי כניסה לעולם שלרוב אנו לא מצליחים להגיע אליו חרף כמה שאנו משתדלים. שהמוח מפוצץ ברעיונות חדשים ולא נדלים ומקבל מיזע חוזר מהסביבה באופן תמידי ועל ידי כך מתכנן את הסקיצה או הרעיון ובונה לו גוף וידיים בצורה הטובה והמוחשית ביותר שמותאמת לאותה סיטואציה ומצב. הזבל שנזרק במוח הסמוי{ התת מודע} - אט אט נהפך לאיזשהו פרץ יצירתיות. כי אם ניקח לדוגמא אנשים שהתעללו בהם או שעברו תקיפה מינית שמדחיקים את הטראומות שעברו - לרוב אותם אנשים יהיו יותר רגישים וכישרוניים מאשר שאר האומנים. בתור בני אדם שבטבע שלנו זה לראות, לרוב את הטוב שבאנשים למרות המגרעות הרבות המצויות בנו. התת מודע פועל גם לפי מודל זה - הופך את הטראומות, את השלילי לדבר חיובי ומתעל אותו למשהו נחשב למשהו טוב וחיובי.

עולם המוזה והיצירתיות כנראה שברוב הזמן יהיה סגור בפנינו, אבל אני חושב שגיליתי במהלך התקופה האחרונה עוד דרך לקבל מוזה והשראה. לראות אנשים חדשים.

ובכן למרות שהרבה זמן לא עדכנתי - המצב עצמו נהיה טוב ומשתפר. גדוש בביטחון וברצון לעשות ולחיות. וזה טוב. התקבלתי למספר משרות שתיים מהן לא רעות בכלל אחד בלאומי קארד והשנייה בחברת הסלולר סלקום. אני מתחיל תקופה חדשה - והיא תהיה הרבה יותר טובה. זהו - נגמרה השקיעה בדיכאון, נגמרו הרחמים העצמיים, עכשיו קדימה בכל הכוח. כשהחיים שלי יסתדרו ואני אתחיל לעבוד אני אעדכן את הפוסטים בנוגע לפסיכולוגיה ולשפת גוף בהמשך - כרגע בין לבין אני עובד על פוסט מאד ארוך על תנועות הידיים ופחות או יותר מה שאתם צריכים לראות ואיך שאתם צריכים לראות - אז אנא להתאזר בסבלנות.

טוב לי.