זה דבר כזה שכותבים ליומן בגלל שאתה לא רוצה שאף אחד יקרא את זה
אתה לא רוצה שידעו מה שעובר עליך כי זה קשה מידי
אתה רוצה רק שזה ישאר בינך ובין העצב לפני השניה כשאתה חושב על הכל
אז יומני היקר,איך זה שאם תמיד אני יכולה למצוא עם מי להיות אני תמיד מרגישה לבד
כאילו שלא צריכים אותי,שאני מיותרת,שהם יכלו להסתדר טוב מאוד גם בלעדי
ועוד יש את הילדים הסנובים שבאים להתנשא מעליך
שילכו נחוי,אנשים שחושבים שהם הרבה יותר טובים ממך ומתייחסים אליך כמו זבל
אבל כשהם צריכים משו הם הופכים להיות חברים הכי טובים שלך
איך דברים כאלה אנ יכולה לכתוב רק ביומן בלי שאף אחד יקרא
ויותר מידי זמן אני רוצה לכתוב את זה בבלוג והיה לי קשה מידי
נמאס לי להרגיש כ"כ לא חשובה לאף אחד
מתי אנשים יתחילו באמת להעריך אותי ?
לפעמים זה נראה לי כאילו רק אותך אני באמת אוהבת,אתה היחיד שגם אוהב אותי וכשאני איתך
אני לא צריכה לחשוב על כלום כי אתה גורם לי פשוט להרגיש טוב
