נכון, אני מודה, זה לא נראה משהו.
הצבע הירוק-כמעט-רעל-נראה-כמו-נזלת לא מגרה במיוחד.
אבל כשמתגברים על הפחד והרתיעה, יוצאים מהמחבוא ומריחים- הריח נעים, עדין, מתקתק והבננה דומיננטית בו.
ואז מגיע השלב הכי קשה, לטעום. מכניסים לבלנדר (המכובה!!!!) את קצה הזרת, ובעיקום אף מכניסים את האצבע לפה.
אוטומטית- הפרצוף מתכווץ בגועל. אך אחרי כמה שניות, אתם מגלים שזה בכלל לא מגעיל.
אז שולחים שוב את הזרת, ושוב- לא טעיתם, זה אפילו טעים.
נכון, זה משהו חדש ואתם לא רגילים- אבל הי! זה לא נורא בכלל!
אתם מסתכלים, בודקים את השטח ומוודאים שאין אף אחד שיכול לראות מה שאתם עושים.
אם יגלו.. אוי כל כך מביך. אתם מוזגים לכם כוס. לא- לא כוס. רבע כוס. אתם שוב מעיפים מבט וכשהשטח נקי, אתם לוגמים לגימה קטנה.
זה טעים.. זה מדהים, זה מיוחד וזה מרענן. והופס, הכוס ריקה!
אז מוזגים עוד כוס, שותים בכיף. אולי מוסיפים עוד קצת מים קרים, אם יצא סמיך אבל גם סמיך זה מרקם מעולה!
אחר כך, אתם (בגיחוך קל) תספרו לחברים שלכם, ותמליצו להם על השייק המופלא.
הם יצחקו, זה ברור, ויחשבו אותכם למשוגעים. סיפור כזה, הם יזכרו לכם לכל החיים. ממש פאדיחת השנה.
אבל בלבכם תדעו שהם אלה שמפסידים. ותנסו לכם עוד כמה וכמה שילובים, ותגלו טעמים ומתכונים חדשים..
אז מה יש בשיק הכל כך טעים, מרענן, מעורר, ממריץ, משביע, בריא ו...ירוק?
בעיקרון הוא גמיש. שמים מה שרוצים. אבל בואו ואספר לכם מה אני שמתי היום, ואתם כבר תבינו את הכיוון הטיפה מוזר, ואולי חדש לכם.
השייק מתבסס על עלים ירוקים ופירות. בקטגוריות האלה אפשר לשים כמעט הכל.
השייק של היום מורכב מ...:
פטרוזיליה,
סלרי,
עלי בייביי (מיקס מוכן),
בננה,
נקטרינה,
תפוח
והמרכיב הסודי והכמעט לא מורגש אך הבהחלט מוסיף...... אבוקדו!
כמובן שכשמרסקים הכל בבלנדר חשוב להוסיף מים, ובחום הזה, מומלץ קרים.
נשאר לי עוד קנקן מלא בשייק ירוק שכזה במקרר, ונראה לי שיהיה נהדר להתחיל איתו את מחר 
זה נשמע מוזר, גם אני לא הייתי בטוחה בזה בהתחלה- אבל זה מוצלח, ושווה לנסות!
אתם-לא-יודעים-מה-אתם-מפסידים!!!!