הבלאגן שבראשי

חופש גדול, צהריים של יום חם ולח במיוחד, 

ליד הים, בחלק נידח של הטיילת, יושבים שתי נערות ושני נערים, ומבוגר אחד.

המבוגר קורא בקול, מספר שהוא מחזיק בידו. 

הנערים מרותקים, מקשיבים ואוכלים אפרסקים. 

והספר? אינו עלילתי. בכלל בכלל לא. זהו ספר עיון, מדע פופולרי, אותו כתב ד"ר לפיסיקה. 

הספר מבוסס על מאמרים מדעיים. 

והנערים יושבים, מקשיבים. מדי פעם, עולה שאלה. ואחריה, מן הסתם מגיעים הסברים. 

וגם צחוקים יש, בין המבוגר לנערים, ומדברים גם על דברים לא קשורים.

בדיחות פרטיות, שאלות אישיות, הכל גלוי - יותר או פחות.

הזמן עובר, השמש מתחילה לשקוע, החום כבר לא מעיק, והפרק בספר- נגמר. 

נשארים קצת לדבר, על דברים קצת רציניים, פחדים וחששות, שאלות... 

ואז, איש איש- לדרכו הולך. 

הייתם צריכים לראות את המבטים שהמעט אנשים שעברו שם תקעו בנו. 

קבוצה הזויה, ללא ספק. 

מקווה שזה לא היה המפגש האחרון שלנו לחופש הזה.