בגיל שלושים וחמש לצאת אל העולם שאתה לא מכיר, כבר חמש עשרה שנה שאתה נמצא בזוגיות כזו או אחרת, קודם נישואים, אח"כ חברות עמוקה (תכל'ס כמו נישואים רק ללא טבעת), והנה אתה פתאום לבד, מין רווק שכזה, רק עם אוטו, שני ילדים, דירה לעצמך, עבודה במשרה מלאה והרבה זמן פנוי לעשות כל מה שבא לגבר באמצע החיים לעשות.
אז דבר ראשון אתה נרשם לחדר כושר המקומי, שיטה טובה למלא שעות מתות, לפתח גוף של שרירן מתחיל ולהשתכשך לך בבריכת הפנויים פנויות, כי אין כמו אולם חדר הכושר הממוזג והמתוקלט לצפות בבנות המין היפה לבושות מיטב מחלצותיהן, או במקרה הטוב טייצים צמודים שמטרתם להבליט כל חלק חשוב בגוף האשה, למגינת ליבם של הגברים המיוזעים והנפוחים (ולא רק בשרירים) שבאים לצפות ולצוד את טרפם, או שבעצם מציידים הפכו לניצודים, על זה נרחיב כבר בהמשך.
צעד שני הוא הגדלת מעגל החברים והחברות (בעיקר) בעלי סטטוס הדומה לשלך, רווקים / רווקות / גרושים / גרושות ומכל הבא ליד, רק לא נשואים/ות ! אלו מן הסתם כבר לא מעניינים אותך, הם שייכים לעבר שלך, משהו עמום ונשכח בזכרון המאופסן שלך...
אז אתה עושה טלפונים ומיילים, ונרשם לרשת חברתית כזו או אחרת (בואו לא נעשה פרומושן לאף חברה) ואתה מוצא עצמך במין מישמש כזה של חבר'ה שלא בדיוק יודעים לאן הם הולכים אבל אוהבים להתערב ביחד לשם יצירת עניין עצמי ומשותף...סוג של בלאגן מאורגן.
צעד שלישי הוא לשבור את השגרה, הרי אחד המאפיינים של חיי הנישואים שמהם יצאת הוא השגרה...משעממת, מתישה וחסרת חיים. והנה אתה כבר לא שם, עשית את הצעד להיות גרוש ומאושר ואתה בעצם עושה הכל כדי להכניס משמעות חדשה לחייך. וזה אומר הרבה פעילות מכל מיני סוגים: יציאות, בילויים, פאבים, מועדונים, חבר קופץ אליך, אתה קופץ אליו. אין כמעט ערב אחד שאתה יושב עם עצמך בדירה הקטנה שארגנת לך, אולי מלבד הערבים האלו שהחלטת לשבת ולכתוב משהו לבלוג החדש שפתחת בישראבלוג (פרומושן !)לא מזמן, ושלך תדע מי בכלל יקדיש מזמנו הפנוי לקרוא.
אז ביום ראשון אתה טס מהעבודה לחדר כושר, באופן כללי השעון שלך תמיד טס ותמיד אין זמן, זה סוג של הרגל עצמי לשכנע את עצמך שאין לך זמן לדבר והלו"ז שלך יותר עמוס מראש השב"כ או אפילו ראש הממשלה, העיקר להיות עסוק ויהי מה.
אז איפה היינו ? כן, אתה טס לחדר כושר, מרביץ אימון קשה של שעתיים להוריד את כל מה שטחנת בשבת, כולל כל האלכוהול שהעמסת לקרבך ממסיבות המועדונים בחמישי-שישי-שבת בלילה... ומגיע לדירה היתומה שלך והשמחה לקראתך כמו כלבלב נטוש שלא ירד לטיול קקי כבר יותר מ-24 שעות, אתה מכין לעצמך ארוחת ערב של רווקים וצופה במשחק ליגה של מכבי (הם תמיד מנצחים הזונות ! ויסלח לי ינון), בשעון היום כבר לא נשאר הרבה ואתה מרשה לעצמך ליפול כמו מת במיטה הזוגית שלך, במין הרגל מטופש של לישון בצד שמאל אבל להתכסות בשמיכה זוגית ?!
כך מתגלגלים להם הימים, וכל שבוע כמו פרק חדש, ללא זכרון של הפרק הקודם וללא מחשבה יותר מידי מה יהיה בפרק הבא. את הילדים אתה משתדל לראות פעמיים בשבוע כפי שקבעת עם השותפה שלך לחיים הקודמים הנושאת בגאון את השם "גרושתך", הימים האלו כוללים מן הסתם מירוץ של ארוחות ערב זריזות, מקלחות מהירות ולינה לאחר סיפור לילה טוב, גם זה מן הסתם ממלא את הזמן לשניים או שלושה ערבים בשבוע לפחות. כך אתה גם מרגיש גם כמו אבא טוב שעושה את המוטל עליו בגידול שני צאצאיו בעולם המוזר והמהיר הזה.
כך עובר לו יום ועוד יום והנה כבר סופ"ש מתקרב, אז או שאתה לבד וצריך למלא בעיסוקים שונים כמו אלו שציינתי מקודם, או שאתה עם הילדים ובכל מקרה אתה צריך לדאוג לעיסוקים בשבילם, אחרת אתה תסיים את השבת עם כאב ראש קיצוני במקרה הטוב או התמוטטות עצבים במקרה הרע.
אז איך שלא בחנו את התמונה מכל צדדיה, או יותר נכון זמניה, היא דיי עמוסה לעייפה בכל מצב שלא תבחר.
מכאן מסתבר שלמצוא זמן לדייטינג או סתם בילוי עם חברים הופך להיות משימה קשה לביצוע ונדרשים מיטב המוחות שלך ושל הצד השני כדי להגיע לשעתיים-שלוש משותפות. שלא לדבר על מפגשים מרובי משתתפים שם המשוואה הופכת להיות בעלת מספר רב של משתנים וכמעט לא ניתנת לפתרון נראה לעין.
בקיצור - עמוסים, עסוקים ומלאים ימיו של הגרוש הטרי ויותר טוב שימצא לו דרך כזו או אחרת לארגן את הלו"ז הצפוף שלו, או שבעצם עדיף לו ככה...
שוב...נבדוק ונראה בהמשך.
בכל מקרה ובכל מה שלא יהיה, מקווה שתיהנו מהכתיבה, מהסיפורים ומהחוויות, רובם אישיות, אשתדל לא לציין שמות כדי לא לפגוע באף אחד/ת, אבל מן הסתם שהרוב בא מהמציאות, כך שיתכן ואם מישהו יזהה עצמו בסיפור, בואו נסגור בינינו שעדיף שלא יספר/תספר לכולם.
שיהיה לנו חורף חם, מעניין ומלא חוויות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: