להיכנס לדירה בכל שעה ביום ולהגיד "שלום בית", תמיד להדליק את הדוד חימום ותמיד לכבות. לנעול אחרייך את הדלת, להוריד את הזבל, לעשות כלים, לתלות כביסה, להוריד, לקפל ולגהץ. לנקות את הבית. לעשות קניות. לסדר, לתקן ובעצם כל מה שצריך, בלי שיגידו לך מה, מתי ובלי שיחפרו לך כמה זמן לא עשית את זה ואת זה ואת זה...
להכין לבד ארוחת ערב לילדים, לקלח את הקטנים, להחליף מצעים, לבדוק שיעורים, לספר סיפור של לפני השינה, לקום בלילה לכסות בשמיכה שנפלה, להעיר אותם בבוקר, להלביש, להכין סנדוויצ'ים ובקבוק שתיה, לפנק במשהו קטן ומתוק בהפתעה, לקחת לבי"ס ולגן בזמן. לעשות עם הילדים מה שמתחשק לך בלי לשמוע ביקורת, לתת לקטנים לעשות אמבטיה מלאה מים וקצף בלי חשבון, להרשות לילדים ללכת לישון מאוחר גם ביום של לימודים. לתת לשניים להחליף מהלומות עד שכמעט מוציאים אחד לשני את העין (סתם בצחוק). לדרבן את הקטן להחזיר לגדולה רק בשביל להראות לו שאפשר.
יש כל כך הרבה דברים לעשות כשאתה גר לבד, מצד שני יש גם הרבה דברים שנחסכים ממך במצב הזה כמו: לא לשמוע סיפורים על החברה שלא מתייחסת או על ההיא מהעבודה שאמרה ועשתה ככה וככה, לא לשמוע חפירות על האמא שלך שאמרה בשבת בארוחה משהו שלא הזיז לך ולה כן, בלי צורך להחמיא ללא סיבה מיוחדת רק בשביל לתת לה להרגיש טוב עם עצמה, לא לשקר כשהיא שואלת "אני שמנה ?", לא להסתכל עליה ורק לשמוע בלה בלה בלה...
לא לחטוף מרפק בצלעות גם כשאתה נוחר בלילה, להירדם בלי משקולת ראש על הזרוע, להתעורר לבד מתי שמתחשק לך, להתגלגל בלי חשבון, למשוך את השמיכה בלי מצפון, לישון באלכסון, לפתוח חלון כשחם לך, לסגור כשקר לך, לבחור צד במיטה, להירדם עם עיתונים על הכר ליד, לגרבץ בספה בסלון בלי חשבון, להסתובב חופשי ערום בדירה ולחייך לעצמך מבסוט עד הגג, להוריד בגדים בסלון ולהשאיר אותם שם, להזמין עשרה חברים לערב פוקר בלי לתאם עם אף אחת. לצאת לשתות בירה עם חברים בפאב בדקה התשעים בלי להודיע מראש. לא להתגלח שלושה ימים ולא לשמוע אף תלונה בנושא, לראות חודש שלם מונדיאל ובלי הפרעות ובלי לשמוע מילה אחת של תלונה, לחסוך מעצמך את העינוי של לראות את התוכניות הבאות: האח הגדול, לרקוד עם כוכבים, נולד לרקוד, לרדת בגדול, כוכב נולד ושלל תוכניות ריאליטי מזעזעות. לשים מוזיקה בפול ווליום במערכת בלי לדפוק חשבון. ללכת לחדר כושר ישר אחרי העבודה, לחזור לדירה בתשע בלילה, להתקלח, להתלבש, לחטוף משהו ולצאת לרקוד במועדון עד שתיים בלילה. לחזור מסטול ולישון עד שמונה בבוקר בלי חפירות של "ככה אתה מתכוון לעשות כל שבוע ?", להחליט לבד מה לקנות לבית, מה להביא לחתונה, אם בכלל ללכת, מה ללבוש לאירוע, להגיע באיחור לארוחת ערב כי ככה מתחשק לך, לעזוב לפני כולם כי יש לך דייט עם מישהי וא סתם ערב בפאב. להתקלח במשך שעה, לגמור את המים החמים באמבטיה בלי לחשוב על אף אחד אחר, להכין ארוחת ערב ליחיד, לא לעשות כלים. לקנות לעצמך משהו שפתאום ראית ונדלקת בלי חשבון.
להתחיל עם בחורות במועדון, בחדר כושר, בפאב, בעבודה, ברחוב, ברמזור, בתור לבנק, בקופת חולים. להתחיל בלי כוונה, רק בשביל הקטע, לצאת לדייטים, להתרגש, להתנשק, לרקוד, לשמוע מוזיקה. לחתוך אחרי שלושה שבועות כי לא מסתדר לך. להכיר הרבה חברים חדשים, להכיר ידידות חדשות, לצאת לבלות כל שבוע, כמה פעמים בשבוע.
לא להרגיש חייב להתקשר מהעבודה בבוקר, באמצע ובסוף היום, לא לשלוח פרחים ב: יום הולדת, יום נישואין, היום שהכרתם, היום שיצאתם פעם ראשונה... לא לשאול כל יום מחדש איך היה היום שלך ואיך את מרגישה ולקבל את אותו תקליט שבור של קיטורים וטרוניות על הבוס/חברה/אח/אחות (סמן את המיותר, בעצם אין...). לא להתבאס משבוע ימים של מחזור ללא סקס, לא לבקש לקבל עבודת יד ולקבל תירוץ של כאב ראש במקום, לא להתבאס מסירוב לסקס בשל מריבה שטותית, לא לוותר מראש בויכוח בשביל סקס לפני השינה. לקנות חבילת קונדומים...
להירשם לחדר כושר, להתאמן כמו שצריך, לרכב שוב על אופניים כמו פעם, לרדת במשקל, להיראות כמו שצריך, לקבל מחמאות, להשקיע בעצמך, לאכול בריא, לקנות בגדים חדשים, לזרוק בגדים ישנים, לקום כל יום מחדש ולאהוב את הרגע בלי לחשוב יותר מידי, בלי להיות מוטרד מהעתיד, להיות פנוי ומאושר, לא לחפש זוגיות, להניח ללב לנוח.
להרגיש צעיר ונמרץ בגוף ובנפש, להרגיש שוב שהכל אפשרי גם בגיל 35, תחושה שאתה רק צריך לבחור מה לעשות ומתי. לאהוב את החיים ולשתות אותם במנות גדולות וארוכות...
יפתח הריס | Create Your Badge
