סופ"ש, שני ימים קצרים, וכל כך הרבה להספיק.
רק בשבועיים הקרובים מחכים לי 2 בגרויות ו-2 מתכונות. ושלא נדבר על מה שיהיה אחרי השבועיים האלו.
ויש עליי את כל הלחץ הזה, להספיק הכל, להצליח בהכל, לא לפשל עכשיו אחרי שעבדתי כל כך קשה במשך הרבה זמן.
אני מניחה שיש לי יחסי 'אהבה שנאה' עם הלחץ המדובר, כי מצד אחד אני כל כך שונאת אותו ומרגישה לפעמים שהוא משתלט לי על החיים, ולפעמים דווקא אוהבת אותו בגלל התחושה המוזרה הזאת שאני מספיקה לעשות כל כך הרבה בכל כך קצת זמן. (זה כנראה הדבר הכי חנני שאמרתי בחיי אבל תסתדרו)
הזמן עובר כל כך מהר, ומשום מה מרגיש לי שאחרי שאסיים בית ספר אני כן אתגעגע לתקופה הלחוצה והמוזרה הזאת, אולי בעיקר בגלל החברים וכל החוויות שאספתי לי.
ושוב כתבתי פוסט על לימודים. נו תקופת הבגרויות של י"א, אתם לא יכולים להאשים אותי - זה פחות או יותר כל מה שיש לי בראש כרגע.
ד"א - תהיו גאים בי. לא נגעתי במהלך יום העצמאות בספרים ובלימודים, כי גם לי מגיע להנות ולנוח. זה עשה לי טוב.
סופ"ש נעים ומוצלח לכם חברים.
אמא. מתמטיקה, שאלון 806, עוד שבועיים. איך הזמן רץ כ"כ מהר?