טוב אני בעצמי עוד לא יודעת בדיוק מה הסיפור שלי איתו
אני רק יודעת שכרגע טוב לי כשאני לידו
כיאלו... הוא משרה בי שקט.
כיאלו, כשהוא מחבק אותי, אני נבלעת לתוכו.
אני ממש מרגישה שהוא יכול להכיל אותי, ולא נראה לי שהרגשתי ככה עם מישהו קודם.
מה שבאמת מוזר, זה שהפעם, עם כמה שהוא מרשה לעצמו "לחזר" לא רק שאני לא נלחצת מזה יותר מידי (רק קצת....)
אני גם באמת רוצה אשכרה ללקום איתו בבוקר.
מאז דוד עוד לא היתה פעם 1 שהלכתי לישון עם מישהו ואשכרה שתיתי איתו את הקפה של הבוקר....
תמיד הלכתי... תמיד.
והוא....
אז הנבתי ממש למה זה ככה....
כי מצד אחד בגלל שהוא מחזר אחרי ואומר את כל מה שהוא אומר וחושף את עצמו, זה נותן לי מקום גם לדברים כאלו...
משהו בי לאט לאט משתחרר... כיאלו אני מרשה לעצמי להרגיש...
ומצד שני, הוא גם לא מעיק, הוא מבין שאי אפשר לקבוע איתי, ואי אפשר להתקשר אלי כל הזמן ולשללוח לי 200 הודעות כי זה מבריח אותי.
הוא מבין שלשאלה ,אז מתי רואים אותך" אין באמת תשובה... צריך פשוט לזרום על זה...
ורואים אותי!
למשל היום אני התקשרתי (כן, הפלא שלי מת כל היוםםם) אז הוא אומר לי :"מה מחר נוסעים לעכו?"
וואלה.... מחר אנחנו נוסעים לעכו!
כי ככה זה עובד איתי. מה שהוא.... זה בדיוק מה שאני צריכה...
מצד אחד הרבה אוויר מצד שני שיראה לי שהוא כן, מאוד בקטע שלי, ככה אני מרגישה נוח ובטוח להיות גם בקטע שלו.
גאוני!
אני בעצמי לא חשבתי שאי פעם אני אצליח להבין מה סוג הבחור שאני יכולה לסבול.... והנה...
אבל כרגיל, עניין של זמן... בנתיים נהנהים=]
אבל לשם שינוי, באמת אכפ לי, עוד לפני שזה נהיה משהו....
ואני כלכך לא רוצה לפגוע בו, פשוט לא מגיע לו.. מגיע לו מישהי יותר טובה, בטוחה ויציבה ממני....
אני לא יכולה לותר על החופש שלי, אפילו אם מדובר באהבה... לא יכולה לוותר על זה. התמכרתי לחופש! בקטע מפחיד!
אבל אני מכורה לזה.. מה אני אעשה!?
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
