בענין השחמה על פי משל שלפעמים כשבני אדם שמחים ומרקדים אזי חוטפים איש אחד מבחוץ שהוא בעצבות ומרה שחורה ומכניסים אותו בעל כרחו לתוך מחול המרקדים ומכריחים אותו בעל כרחו שיהיה שמח עמהם גם כן. כן יש בעניין השמחה כי כשאדם שמח אזי המרה שחורה ויסורים נסתלקים מן הצד אבל מעלה יתרה להתאמץ לרדוף אחר המרה שחורה דוקא להכניס אותה גם כן בתוך השמחה באופן שהמרה שחורה בעצמה תתהפך לשמחה שיהפך המרה שחורה וכל היסורים לשמחה כדרך הבא לתוך השמחה שאז מגדל השמחה והחדוה מהפך כל הדאגות והעצבות והמרה שחורה שלו לשמחה נמצא שחוטף המרה שחורה ומכניס אותה בעל כרחה לתוך השמחה, כשמשל הנ"ל וזה בחינת: "ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה" שהיגון ואנחה בורחים ונסים מן השמחה כי בעת השמחה דרך היגון ואנחה לעמד מן הצד כנ"ל אבל צריך לרדף אחריהם דוקא ולהשיגם ולהגיעם, להכניס אותם דוקא לתוך השמחה כנ"ל וזהו "ששון ושמחה ישיגו" וכו' שהששון ושמחה ישיגו ויתפסו את היגון ואנחה שהם נסים ובוחרים מן השמחה להכניס אותם בעל כרחם לתוך השמחה כנ"ל כי יש יגון ואנחה שהם הסטרא אחרא [הצד האחר] שאינם רוצים להיות מרכבה אל הקדושה ועל כן הם בורחים מן השמחה על כן צריך להכריח אותם לתוך הקדושה דהינו השמחה בעל כרחם, כנ"ל.
פירשונים בהמשך...
או שלא....
??
?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
זנב-שועלה