לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מסטיק בטעם קולה




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2011    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2011

ציירים מתים.


אבא של אבא שלי היה צייר, והוא נפטר מהתקף לב כתוצאה מלחץ דם גבוה בגיל צעיר כשאבא שלי היה בסביבות גיל 25.

 

אמא של אמא שלי הייתה ציירת (אם כי בעיקר פסלת) והיא נפטרה מסרטן כשאמא שלי הייתה בסביבות גיל 20.

 

 

נקודת המוצא של שני ההורים שלי בהיכרות שלהם הייתה זו: לשניהם היה חסר הורה, ואצל שניהם זה היה ההורה האומנותי.

 

 

 

זה קצת אירוני שציירים מתים. אני חושבת שאם ציירים לא היו מתים מעולם לא היו מעריכים את היצירות של חלקם, אם לא כולם.

רק כאשר פיקאסו מת הבינו את גדולתו. כנ"ל לגבי הרוב המוחלט של שאר הציירים: הם זוכים בשיא התהילה שלהם כשהם לא כאן כדי להינות ממנה.

 

 

ציירים מתים.

נכתב על ידי זנב-שועלה , 15/11/2011 16:30   בקטגוריות פשוט  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כמעט תאונת דרכים


אני רוצה שנייה לקחת רגע ולומר משהו שכולם אומרים כל הזמן, אבל הרוב שאומרים את זה לא באמת מתכוונים לזה, כי הם לא באמת מבינים.

חבר'ס: תיזהרו בכבישים!!

 

ממש אתמול לקחתי חברה שלי ונסענו. הייתי אמורה לפנות וכמעט שפיספסתי את הפנייה. היא ראתה את זה ואמרה לי זאת. אני כל כך נלחצתי שפניתי במהירות לא מתאימה ובפתאומיות. איבדתי שליטה על הרכב. התחלנו לסטות מהמסלול. הדבר היחיד שאני יכולה לחשוב עליו באותו הרגע (רגע של צלילות מוחלטת) זה שאני לא מאמינה שזה קורה לי. השתלט עליי פחד שמשהו הולך לקרות לי, או לחברתי במושב הנוסע או למכונית שאמא שלי סמכה עליי מספיק כדי לתת לי אותה ליום אחד.

מיהרתי ללחוץ על הבלם. מה שקרה זה שעלינו על מעקה המתכת שיש לפעמים בשוליים של כבישים, רק שהגענו למעקה המתכת של המסלול הנגדי. גלגל שמאל הקדמי, כמעט כאילו התכוונתי לזה, עלה קצת על המעקה ועצרנו בצורה חלקה. אף אחד מאיתנו לא נפגעה. המכונית יצאה ללא פגע. הכל היה בסדר. שום דבר אפילו לא קרה למעקה המתכת.

 

זה אולי לא נשמע כמו הרבה, וכל אותם אנשים ברי מזל שהספיקו לשמוע אותי בהלם מהמקרה כבר יותר מעשרים וארבע שעות לא מבינים למה אני חוזרת על זה כל הזמן. אני אסביר לכם: כי הבנתי שכולנו יכולים למות בכביש. גם אם אתה הנהג הכי אחראי בעולם והפעלת שיקול דעת שגוי רק לשנייה חתמת בזאת את חייך. במיוחד ובעיקר אם יש לך עוד נוסע במכונית.

אני לא יודעת מה הייתי עושה אם משהו היה קורה לזו שאיתי, איך הייתי חיה עם עצמי אח"כ. אפילו שהתאונה הזו הייתה ממש תמימה, ואפילו אם הייתי עושה תאונה שלא הייתה כלל באשמתי, אני לא יודעת מה הייתי עושה אילו פגעתי בה. או בכל אדם שנוסע איתי אם לדייק.

 

אז מה אם אלו שלא נוסעים בזהירות בכביש. מה אם כל אותם אנשים שחושבים שאם הם נוהגים בשעות שהכבישים בהם יחסית פנויים הם יכולים לנסוע מהר? מה אם כל אלה שנוהגים מהר בתוך ערים? מה אם כולנו?

 

אני מקווה שזו הפעם הראשונה והאחרונה שעשיתי טעות רשלנית שכזו. אני לוקחת על עצמי את האחריות ולומדת מהמקרה הזה. אני מקווה שגם אתם עושים את אותו הדבר.

כביש זה לא מצחיק. הוא מסוכן גם בלי קשר אלינו, אז אם אנחנו כבר נוסעים עליו בואו נזכור שמה שאנחנו מחזיקים בידיים זה לא הגה, זה החיים שלנו.

נכתב על ידי זנב-שועלה , 13/11/2011 15:36  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




זה לא קורה הרבה, אבל החלטתי להביא קטע שכתבתי עם אפס אחוז עריכה (הקטע נכתב במקור לעצמי, ומעולם לא תיארתי שאני אפרסם אותו לאף אחד. בטח שלא כאן, במסטיק בטעם קולה. אחחח, אני אוהבת את השם של הבלוג הזה^")

 

"מעולם לא חונכתי על ערכים של שלום, כך שאני לא שואלת למה יש שנאה ומלחמות; ועדיין, אני יאהב ואשמח. ואני רוצה שלכולם יהיה טוב, ועדיין, לא אסכים לשלום בראש.

איך מתחוללת בי הסערה הזו? אני אני מתעוררת כל בוקר וחיה עם עצמי?

 

אני שואלת עצמי את הדברים האלה גם ובעיקר בהקשר לרצח רבין. כי בכיתי בפרק האחרון של "תקומה" (שלום, חבר), ובכיתי בפולין ובכיתי ובכיתי.

אז איך, לעזאזל, אני יכולה להטיף לרק טוב ורק טוב ומצד שני לבכות ולבכות?"

 

אני יודעת שזה לא ברור. ברוב המקרים אני מסבירה את עצמי, ומפשטת מושגים, כי אני כותבת לעצמי, וכשאני קוראת את זה אני מבינה..

 

אולי אני ארחיב על הקטע המלא בקרוב..

 

 

 

נכתב על ידי זנב-שועלה , 8/11/2011 15:38   בקטגוריות תוגת צעצועיך הגדולים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי:  זנב-שועלה

בת: 32

תמונה




2,531
הבלוג משוייך לקטגוריות: צבא , 18 עד 21 , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לזנב-שועלה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על זנב-שועלה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)