אני לא יודעת מה איתכם החברה שסגרו איתי את השבת ההיא אבל לי חברים יקרים סבא וסבתא רבא זיכרונם לברכה שסבתא היית כמו אימא שניה בשבילי והבור שיש לי בלב מאז שהלכה עדין לא התחיל לסגר היו בשואה ושניהם שרדו
יום שבת, סרבלים. ריח של פנקיקים, צוות 14 גוף עייף והמחשב חתום ומסור
אנחנו יושבים סביב השולחן ואלוהים יודע איך מכל הדברים שאפשר לדבר עליהם בשבת שטופת השמש ההיא הגעתם לבדיחות שואה
החוסר כיבוד הטימטום והילדותיות שהפגנתם היה מזעזע עבורי לא משנה כמה אני והגרביל ביקשנו לא הפסקתם התפקתעם מצחוק מהבדיחות השפלות
גם הצהובה הזאת שרוצה לצאת לקצונה נקרעה בלי בושה
גם שיצאתי בכעס וישבתי על הספסל בעצביים יכולתי לשמוע אותכם צוחקים כמו לא יודעת מה
אני מודה שהתבישתי לשבת איתכם סביב השולחן באותו יום

פוסטים קרובים הפריסה לבאסה עשר
פנס נחיתה ופליםפרון
האובססיה של חיימי לדויד
וביקורת על נון סטופ
החוסר צדק שהייה איתי השבוע ועל חוסר החשק להשאר לשלב 10
אגב הפריסה כנראה לא היית כזאת אסון הכרתי את שי ודניאל הלכ כל כך מבלבל בזמן האחרון
העיקר שנשארה לי חצי שנה ודי!