מי שמכיר אותי יכול להגיד עלי הרבה דברים אבל בוכה בקלות אני לאאני בחורה שבוכה לעיתיים רחוקות ולא שאני גאה בזה
שבועים לפני אותו יום כבר הרגשתי שמשהו לא בסדר ובכל פעם שהייתי חוזרת הביתה גמורה ככל שהייתי הייתי שוכבת לצידך ובוכה בשקט בשקט דקות ארוכות בוכה נרגעת וממשיכה לבכות
בבוקר יום שני של ה 18 לאגוסט בקשתי מהמפקד אפטר כי כבר הבנו שאין מה לעשות יותר והמחשבה על כך שתסבול כי לי יהיה קשה לא באה בחשבון
הגעתי הבייתה החלק האחורי שלך ספוג בדם הסתכלת עלי בעיניים היפות הגדולות והחכמות שלך והרדשתי כאילו אתה מתבייש שאתה רואה אותי ביקשת עזרה רציתי לנקות אותך אבל ממש הרגשתי אותך מבקש שלא אגע בך כי גם ככה כואב ומביך ושמספיק שאני לצידך באותם השעות לא זזתי ממך פחדתי להוריד אותך למטה וגם אוכל לא רציתה מעגתי אותך בחיבוק צילמתי כמה תמונות למזכרת ואל הפסקתי ללטף
בשעה שש מעורסל במגבת שאחי קיבל לגיוס נסענו לברטרינר התפרקתי לא הפסקתי לבכות ואתה שראית שם כלב אחר נהמת כהרגלך כמה ברגעיך האחרונים היית פייטר נכנסנו לחדר הבשכבתי אותך על המיטה שמנו לך מחסום וחיבקתי אותך "המתת חסד?" שאל הרופא נשברתי למאות רסיסים קטנים לא הצלחתי לעצור את הדמעות ואימי צרחה ביקשנו שתעשה משהו נשלם כמה כסף שתרצה אך אמרת שאין המ לשעות נגד הסרטן שהיה לך אמא התקשרה לכולם כשרית את אבא השתחררת ממני ורצת אליו כמבקש לברוח משם כמבין מה הולך לראות לך בעוד כמה רגעים אוררים הסתכלתי עליך ולחשתי בלי הפסקה כמה שאני מצטערת ניסיתי להרגיע אותך שלא היה מי שירגיע אותי כולם יצוא החוצאה לא הצלחתי להפסיק לרעוד ביקשו שאצא ושאבי ישאר איתך אבל איך יכולתי להשאיר אותך בדרכך האחרונה ?! אתה שתמיד פחדת להשאר לבד לעזוב אותך לחסדי הוורטרינר לבדך אין סיכוילמרות שזה היה קשה וכואב למרות שלא הפסקתי להאשים את עצמי במשך חודש שאני זו שרצחה אותךחיבקתי אותך בעוד הרופא מזריק חומר טישטוש ואתה לא מבין למה אתה כבר לא יכול לעמוד ואתה נשכבר על המיטה מתכתאחרי כמה דקות הרופא גילח לך את הפרווה הקצרה והיפה של משתי הרגליים הקידמיות למקרה שהוא יאלץ לדקור אותך כמה פעמים לא האמנתצי כמה מהר זה יהיה הוא לא היה צריך להכאיב לך יותר מדקירה אחת לשמחתי לא האמתי כמה מהר זה פועל שהמזרק התרוקן ועברו אולי שלוש שניות כבר לא היית איתי יותר צעקתי בהיסטריה מנסה להזיז אותך בעדינות אבל אתה בתחושת בגידה גדולה כך אני מאמינה כבר עברת לעולם שכולו טוב בכיתי כמו ילדה קטנה צעקתי אבל זה לא עזר ניסיתי לסגור את עיניך היפות שנעצו בי מבט שפירשתי כאחד שמבקש שאפסיק לבכות כי אין בי טיפת אשמה יצאתי מהחדר השארנו אותך שם על כך אני מצטערת שלא בעצמנו קברנו ושלא לקחתי את הפרווה שהוא גילח
אני מצטערת שון לא הייתי מוכנה שתסבול העיקר שתיהיה איתי אהבתי אותך יותר מישדי בשביל זה
אני עדי חושבת עליו אבל כבר לא חושבת שרצחתי אותו אומנם השבועות הראשונים היו קשים כל כך
שון שלי ז"ל מוזר כל כך לדבר עליך בלשון עבר
לא הרבה אנשים מבינים את זה אבל כלב הוא בעצם או בן משפחה הוא לא חפץ חסר רגשות שאפשר להיפטר ממנו שנימאס
אני לא יודעת אם אנשים אל יודעים או שלא אכפת אבל כלב שננטש וכלל שהוא מבוגר יותר יש לו שתי אפשרויות למות משברון לב או מזריקת מוות כי לא אימצו אותו ואין מקום בשבילו
שון הכלב שלי לא היה סתם כלב הוא היה אחי הקטן שאהתבי לא משנה כמה דברים הוא החריב לי וכמה פעמים הוא נשך אותי להרדם לצידו בלילה ולהתעורר מהנחירות שלו או מעצם כך שהוא החליט לעבור לישון לי על הצוואר היה הדבר הכי כיף בעולם וןבאמת שנתנו לא מעל ומעבר
כלב זה הבן זוג האולטימטיבי
הוא לעולם לא ישפוטט והוא תמיד יקשיב והוא תמיד יהיה שם
הוא יראה אותך בפעם הראשונה שאת מתאהבת ובפעם הראשונה שנשבר לך הלב
בפעם הראשונה שלך על מדים ובפעם האחרונה
בפעם הראשונה שאתה לובשת שימלה
שאתה קונה נעלי פלאטפורמה
בכל מצב שאת תיהיה בו הוא תמיד תמיד תמיד יהיה שם בשבילך
את חוזרת אחרי יום מחורבן מהעבודה והוא קופץ אליך בשימחה ומיד משפר לך את ההרגשה
הוא מבקש מינימום דברים ונותן מקסימום של אהבה טהורה בלי תנאים במיוחד אם אתם מאמצים כלב אחרי שהיה בכלוב תשלשו את האהבה
אז כן כלבים הם נהדרים ואסור לנו לשכוח את זה
תזכרו את זה בפעם הבאה שאת מביאים כלב הביתה/שאתם מייואשים ממעשה של הכלב שלכם
