ההכירות הראשונה שלי עם הסדרה הייתה בקיץ 09 בכנס קיץ הם הצליחו לבצע מחזמר בהחלט חביב ומצחיק כמובן שעד אז לא ממש הכרתי את הסדרה אבל מהמחזמר הכרתי קצת
אחרי זה כל הזמן הייתי שומעת שבחים על האנימה ותמיד היתי בטוחה אנשים מגזימים וזה לא כזה טוב
לא ראיתי את זה עד תחילת השבוע שמצאתי תירגום בערית ואמרתי לעצמי "הממ 37 זה לא הרבה מה יש לי להפסיד ככה אני ארחיב את מאגר האנימות שלי ומקסימום אפרוש באמצע" מהשנייה הראשונה לא יכולתי לעצור הייתי יושבת מכושפת מול הלפטופ וצופה בפרק אחרי פרק גאונות לשמה שבחים מפה עד להודעה חדשה כל כך מתוחכם ומבריק
בהתחלה אהבתי את לייט ובהתחלה לפני שL הוצג הייתי בטוחה שהוא חתיכת טיפש עד שהוא עשה לליט את הטריק שלחשוף את האזור בו הוא נמצצא גאוני פשוט זה רק הלך והשתפר והשתפר ופאתום לייט היה כה חמוד שהוא איבד את הזיכרון ובהתחלה L עיצבן אותי ואמרתי "אוף שיתנדף" ואז אהבתי אותו נורא ואז הוא נזכר למות הו למהההההה
ואז התחלתי לשנוא את לייט מאד הנצלן נשים הזה
מאד ביאס שנייר הוא זה שתפס את לייט בסוף הילד בן 12 מכור לצעצועים עם יש מצב בעיות בעצבים כי הוא תמיד יושב מוזר וזה שהרגו את מאט בלי שנכיר טותו
עד לסוף הסדרה לא איכזבה אותי אבל ממש רציתי שאל יחזור ושלא ניר יפתור את זה למה לא השתמשו במחק המוות
אני ממש רוצה עוד עונה כי L מת וזה לא מרגיש לי הוגן לסיים ככה אני שמחה שלייט מת למרות שבמנגה המוות שלו היה טוב יותר מבאנימה
בקיצור אני ממש רוצה לשכוח את כל הסיפור ואז לצפות בזה שוב ושוב ושוב
הבעיה עם אנימות מעולות זה שתמיד יהיה להם או סוף מבאס או הגיבור מת ואף פעם אין עוד עונה
ואנימות שאתה ממש סובל לצפות בהם ופורש באמצע יהיה עוד עונה
דאמיט
רוצה עוד ממחברת המווות ואת L
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
sap sap
