בבלוג הקודם שלי, שהחזיק מעמד פרק זמן מכובד יותר, הקדשתי פוסט שלם לשאלות ותשובות. נתתי את החופש לכל מי שרוצה לשאול כל דבר שהוא כמעט, כמובן בגבולות הטאקט וההיגיוני, ועניתי על השאלות האלה.

אז הנה גם בבלוג הזה, תוך התקווה שלפחות עשיריה ואולי אפילו שתיים של קוראים יש לי, אני מקדישה פוסט שלם לשאלות. תשאלו כל דבר, בגבולות הטאקט וההיגיון, ואני אשתדל לענות עד כמה שאוכל. מתצדי תשאלו אותי: מה משמעות החיים, היקום והכל? למה אני מקדישה כל כך הרבה זמן לישראבלוג בחודשים האחרונים? כמה קלוריות יש בשניצל תירס ולמה אני יודעת דברים כאלה? ואולי שאלות שקשורות קצת יותר אלי ואל בלוגי הקט.

תשאלו ובתקווה בזכות הדבר הזה נכיר טוב יותר.

מתילדה.:

למה דווקא פונד? יש מצב שזה קשור לדוקטור הו (או שרק אני רואה את הסדרה הזאת)?

קשור לדוקטור הו ועוד איך. פונד על שמה של אמליה פונד, והאמת היא שכבר השתמשתי בכינוי הזה בעבר ועכשיו החלטתי לחזור אליו כי הוא די מתאים לי מבחינת האופי וצבע השיער (שניהם ג'ינג'יים למדי, אם כי הראשון ג'ינג'י טבעי והשני ג'ינג'י מזויף).

Light_Keeper:

מה המאכל האהוב עלייך?

נכון להיום, פסטות על כל הסוגים והרטבים האפשריים והאמת שגם שניצלים צמחוניים (אני די מכורה לשניצל תירס).

H(e)at(h)er:

למה את מתעקשת חזק כל כך על ההפרדה בין מערכות יחסים בבלוג, לבין המציאות? זה פיספוס אדיר של אנשים שיכולים להשפיע על החיים שלך המון... :{

כי זה מקל על הכתיבה שלי כאן, על החופש שלי להגזים ולהיות אובר-דראמטית, וגם בגלל כמה טראומות "חביבות" שהיו לי בעקבות פריצת גבולות מהסוג.

Mirran Dart:

מה קרה לסיפורים על החתול שהבטחת?

החתול האמיתי שהיה לי הלך לעולמו וכנראה לקח את הסיפורים על החתולים הדימיוניים יחד איתו. מקווה שהוא יחזיר אותם מתישהו, אולי אפילו בקרוב, אבל נכון להרגע קשה לי לכתוב על חתולים.

קרנאור:

למה בעצם את כותבת בלוג?

בעיקרון זה שילוב בין תחביב להרגל. אני נמצאת בישראבלוג כבר שנה תשעית, אומנם עשיתי כמה הפסקות פה ושם וסגרתי בלוגים אבל בסוף חזרתי ופתחתי חדשים. אני אוהבת לכתוב, אני אוהבת לראות את היחס של האנשים כלפי הכתיבה שלי ואני אוהבת דווקא את הבמה הזאת של הבלוגים כבמת כתיבה כי דווקא כאן אני יכולה להרשות לעצמי התנהגות מסוימת שאני לא יכולה להרשות לעצמי במציאות.

את הבלוג הספציפי הזה פתחתי כדי לשחרר קיטור על המחלה הלא מוגדרת שלי (היו חשדות לגידול במוח, אבל נכון להרגע ככל הנראה מדובר בדלקת באחד מעצבי הפנים או מפרק הלסת או משהו בסביבה ההיא), על התסכול שלי ממנה, על הכאבים ויחס הרופאים, מבלי להיות מנומסת במיוחד או מתחשבת או בוגרת ומחושבת והיגיונית. זה המקום אליו אני באה מדי פעם כדי "לצעוק ולהשתחרר" וזה עוזר לי.

FailOne:

קראתי בתגובה שלך שאת סטודנטית, אז מה את לומדת? :)

האמת שכרגע שום דבר, יש לי סמסטר חופשי בין מעברי הלימודים ושינוי התארים שאני עושה. באוקטובר אני מתחילה תואר דו-חוגי בלימודי אסיה במגמת יפן יחד עם אנתרופולוגיה וסוציאולוגיה.