"להסתכל לתוך עיניו הגדולות, החמות, המגנות, ליפול, לא להיעזר בו, לקום לבד. לשים לב שעברו כמה שנים, להסתכל עליו בגובה העיניים, לראות אותו מחייך אליי, לסלוד מהחיוך המגן והחם שלו, אני כבר לא ילד קטן! כשהשנים עוברות אני זה שמושיט לו את היד כשהוא נופל, שהוא כבר לא גדול כמו שהיה בהתחלה. אני כבר יכול להסתדר לבד! מה אתה לא מבין?!"
^ זה המשך מהפוסט הקודם, ניסיתי לכתוב משו סטייל הטאליה אבל לא בדיוק חשבתי מי זוג האחים הזה XD"
אז....מה נשמע? מה קורה? הכל טוב? הכל בסדר? כן? לא? למה? איך?
טוב אז אצלי הרוב בסדר. זה לא ממש עניינכם XD
בזמן האחרון התחלתי לזנוח את המוזיקה, האנימות, המנגות והמשפחה (יענו, לא משפחה קשר דם).
אני מרגישה רע עם עצמי......
הרגע קמתי ושמתי לב שישבתי על מזלג *למות*
אנשים אנשים אנשים!!!!!! אני רישמית סין, אונה צ'אן אמרה!
והתחלתי לסווג את הילדים בכיתה למדינות ובינתיים יש: צרפת (לך תמות), הונגרי (BFF *להרגיש פקאצה אמריקאית*), נורווגיה ("נו כבר! תחייך שנייה!!!") ופרוסיה ("אני כל כך אוסום! נכון?").
הונגרי, מתה עלייך, קוראת לי רוצ'ו ואני כל כך מאושרת D:
כתוב לי על מלא מחברות "שייך לרוסיה וסין" ועל שלה "שייך להונגרי"
אתמול ישבתי וסירקתי את שתי הפאות שלי ^^
ברגע זה אני מתארגת לבת מצווה של קצושקה אחלו לי בהצלחה, אני נראית נורא >>
אני בעמוד החמישי של כתיבת פאנפיק על המשחק של לטביה-ישראל <:
תראו, מעולם לא הצלחתי לכתוב עליי עצמי אז הפוסטים שלי יוצאים קצרים ולא קשורים אחד לשני, תסלחו לי?
כשאני מכינה אוכל אני מרגישה כל כך הונגריה (אני באמת הונגריה) כי תמיד יוצא שאני עם מחבת. ואחותי הקטנה (בת שנה) מסתובבת עם מחבת צעצוע XDDDDDDDD
היום אירגנתי סט צילומים בשביל התמונה לבלוג אז צפו למשו בקרוב <:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
signer-The heart of the blue eyes dragon