המסכה שהיא עטתה על פנייה,
הברדס שלבשה מעליה.
בקרב, הדבר היחיד שהזכיר לי בה את מכשפת הורד השחור,
היה השיער האדמדם שלה.
העיניים החומות האלה, השמלה שלה,
דבר מהם לא השאיר זכר מהנערה שציפיתי לה.
"זו את, אני טועה?" הבטתי בעינייה החומות,
ולשנייה, פיקפקתי בהיותה הורד השחור.
המבט בהן היה רך, נוצץ, היא זכרה אותי.
הנער הצעיר מהלווין,
שהגן על החפים מפשע שפגעה בהם.
היחיד שהעז.
זה שנלחם נגדה בפעם הראשונה.
והינה, כאן, על הבמה הזו, אנו עומדים להילחם שנית.
היא תילחם בכל כוחה,
וגם אני.
.......................................................................
משהו כאן, משהו חסר.
הפנים דומות,
החיוכים זהים,
אך הם מסתרים מאחוריהם,
מסתירים את העצב בזה שהוא נעלם,
מסתירים את הגעגועים.
ורק אני,
ממשיכה להראות כמה כן אכפת לי.
......................................................................
שני קטעים! יאי! כבר הרבה זמן לא כתבתי.
אז בעיקרון:
קטע אחד - הקטע הראשון מבוסס על לא אחרת מהאנימה, יוגיהו פייב דיז (יוגיהו המימד החמישי למי שראה את זה בערוץ הילדים~)
הורד השחור/מכשפת הורד השחור זאת אקי/זה (זתומרת אקי ביפנית-אקיזה באמריקאית)
הדובר זה יוסיי.
קטע שתיים - הקטע הזה אמממ הוא על ניקי, כי כן אמנם הכרנו רק שבוע אבל אני מתה מגעגועים וצריכה להוציא את זה איכשהו.
אני זוכרת שהוא פעם קרא פה, כששמתי את הקישור בקבוצה.
אז אמממ
ניקי, אם אתה רואה את זה, תגיד משהו, כי כולנו מאוד מודאגים לגבייך...
אתמול הלכנו לאכול פיצה ואח שלי החליט שהוא רוצה להכין שלטים של "אבד" ולחפש את ניקי XD
אני לומדת להיות סאמא (טומי 3>~)
ומנסה להיות פעילה יותר בבלוג!
בקרוב עיצוב חדש~
כנראה כשאני אחזור הבייתה
יש לי לבלות כאן עוד חמישה ימים, שיהיה לי בהצלחה!!!
מקווה שנהנתם,
באהבה: סיינר ג'ונס/יאו צ'אן/קאמליה