"תקשיבי לי, סתומה!" הוא צעק, מנסה להימלט מבין עשרות ידיים חמושות.
"מה אתה רוצה?!" היא ניסתה להילחם גם היא אבל התמוטטה. "אני מצטערת"
"לא זה לא הזמן להצטער קומי על הרגליים ותלחמי!" הוא קרא אלייה, חלק מריכוזו אובד בתוך החלל השקט.
הם לקחו אותה משם.
הוא המשיך לנסות להיאבק בהם.
"תנו לי אותה!" צעק בזעם וניסה להחלץ מבין האנשים לבושיי המדים.
"עזבו אותי! תנו לי אותה בחזרה!" הוא העיף אותם ממנו והחל לרוץ במהירות מהחדר.
כשידיים מנסות להפריע בדרכו.
לתפוס אותו.
הוא המשיך לרוץ.
"האנה!" הוא קרא. מחפש אחריי הנערה אדומת השיער שלו.
"איפה את?!" גופו כבר כמעט עמד לקרוס מאיבוד דם.
אל מולו ניצבה דלת פלדה מעוטרת בסימני קדושה.
בכוח הוא ניסה להתנגש בדלת ונפל אל תוך חדר בהיר מלא אנשים לבושים טורקיז.
פניהם היו מכוסות וכפות ידיהם הלבנות היו מכוסות נוזל אדום.
"האנה!" הוא ניסה להזיז אותם מדרכו.
הם החליפו ביניהם מבטים וניסו יחד להוציא אותו מהחדר.
"תני לי סימן האנה! תני לי סימן! אני אמשיך להילחם למענך! רק סימן!" הוא בכה והמשיך מפלס דרכו בין האנשים לבושי החלוקים הבהירים.
הוא הגיע לשולחן עליו היא שכבה. עינייה עצומות ובטנה מדממת.
"מה עשיתם לה?!" הוא בכה.
"תחזירו אותה לאיך שהייתה!" הוא זעק.
כשקולות הצפצופים שאליהם שם לב רק אחריי שהאנשים המוזרים עזבו את החדר הפכו לצפצוף אחד ארוך ומעיק הוא סתם את אוזניו.
"מה כבר ביקשתי? סימן? זה היה לך קשה כל כך?" הוא המשיך ממרר בדמעות .
הוא חיבק אותה חזק ותלש ממנה את החוטים שהיו נעוצים בה.
"סימן..." הוא לחש
..........................................................................
נמנמנמ אז כן! הינה אני שוב! פותחת בסיפור דרמטי דבילי
שמבוסס על זה:
זה שיר מומלץ בקוראנית ^^
המממממ טוב אז מה היה לנו ומה עוד יש?
חופששששששששששששששששששש
חופש זה מה שיש!
איזה כיפי!
כבר הספקתי לפגוש כמה אנשים מגניבים נורא
ועוד יש את יום הטאליה והכל.
רומניה: חופרת~.
אוי תסתום ת'פה מה אתה קשור?
רומניה: זהו שהכל את זוכרת אבל לעדכן ולהתעדכן בפייסבוק שלי מדי פעם את שוכחת?
היה לי שבוע עמוס אוקיי?!
רומניה: אהא...
טוב בכל מקרה.
להתעלם מההפרעה הזאת.
יש גם אייקון וצריך לאלתר דברים בבוקר וגאד הולך להיות מסובך XD
אני אשתדל לעדכן כאן יותר!
תהיו בריאים אנשים וחופש שמח!!!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
signer-The heart of the blue eyes dragon