The Heart Of The Blue Eyes Dragon

טוב תראו.

FAKE OR NOT

למי אכפת? ניקי חזר.

ריטה והניסויי סוציולוגיה שלה.

שיגעה אותי.

אניווי, קבלו סיפור שונאן איי על המדריכים שלי בצופים

ישבנו כזה בטיול פתח"שׁ (פתיחת שנה) והסתכלנו על המדריכים שלי, ניתן להם שמות אחרים..אממממממממממ יובל ועמית.

אז ישבנו בטיול והסתכלנו עליהם והם ישבו ביחד אז דיבבנו אותם כזה ורציתי לכתוב על זה סיפור,

או גאד אני סתומה: 

"אתה חושב שמישהו רואה?.." הבחור הבהיר שאל, מניח את ידו בעדינות על ידו של חברו.

"וגם אם כן, זה משנה לך משהו?" השיב לו השני, מחייך קצת.

"אני לא רוצה שיחשבו שאני הומו" הוא לקח חזרה את ידו אליו.

"אוי נו יובל באמא שלך!" הוא אמר בעצבנות, "אני בן 16, אתה 18, תעשה לי טובה, לי זה הרבה יותר קשה." הוא סיים.

"בסדר, בסדר. דרמה קווין" הוא סינן מבין שפתיו, מחייך חיוך נעים.

"אם אתה הומו, תקבל את זה" הוא נותר עצבני במקצת, אבל החיוך של יובל נתן לו תחושה טובה יותר.

"עמית...אני אוהב אותך...אני פשוט לא אוהב סטיגמות" יובל מלמל.

"אה, טוב" הוא חייך וטפח לו על השכם כדי שאנשים אחרים לא יבינו על מה דיברו הרגע,

"מה? לאן אתה הולך?" הוא קם אחריו,

"קראו לנו לאכול."

.................

והינה כאן נגמר לו הטמטום. תהיו בריאים אנשים, לא כמוני.

החבר שלי הדביק אותי כפרה עליו.

ואני לא מקללת. בכלל לא.