"אף פעם לא חשבתי שזה ייקרה דווקא לי, מכולם דווקא אותי חטפו "

חייייייייייימייםם שליייייייייייייייייייייייי 

אז הנה לכם את פרק 4 , 

אניי אוהבת אותכםםםםםם ותודה רבה על כל התגובות המדהימוווותתתתתתתת ! 

מאוהבת באחד אחד ממכם , באמת ♥♥

טוב אז פרק 4 , מקווה שתאהבווו כי אני לא ממש.. אהבתי רק את החלק האחרון לא יותר מזה ... 

טווווב קדימה , באהבה רבה , פרק 4 !! 

אה כןןן , קייייייייבלתי 98 באנגליייתתת ! יווופי דו לייי , התרגשות התרגשות התרגשוות , חרשתי למבחן הזה והצלחתייי .. 

אה כן וקיבלתי 6 במתמטיקה מתוך 150 ... כן אצל 3 יח' זה מתוך 150 או שהבית ספר שלי סתם מטומטם .. בקיצור יצאתי נעל , 

אז עכשיו סוף סוף , פרק  4 - תהנווווווווווווווווווווווווווו (-: 

פרק 4 - הבריחה

אני ומוטי יצאנו מהמכונית ונכנסו לתוך בקתה קטנה מעץ .

"איפה אנחנו?" שאלתי את מוטי והוא סימן לי בידיו "שקט".

"אל תזוזי" הוא אמר ונשארתי במקומי,מוטי הוציא מתוך השקית אקדח והטעין אותו,הוא החזיק את האקדח בידו בצורה ישרה ומדויקת לחלוטין. הוא הסתכל לכל הכיוונים ולאחר מכן קבע ש'השטח פנוי' והורא לי להתיישב על הספה השחורה מעור שהייתה שם.

"תראי לי " הוא אמר לי והצביע על ידי שהייתה חבושה בחולצתו.

הוא התיישב לצידי והחל לפרום את קשר חולצתו,"איי" אמרתי כאשר הוא נגע בפצע שהיה פתוח ודימם.

"הדם לא מפסיק" הוא אמר וקם,הוא התקדם אל עבר חדר אחר ושמעתי קולות של ארונות נפתחים ונסגרים.

הוא חזר ובידו היה בקבוק אלכוהול וצמר גפן"תביאי לי את היד שלך"

הושטתי לו את ידי ומוטי שם עליה את הצמר עם האלכוהול "אחח !" צעקתי,זה שרף.

"זה כואב לי "

"זה כלום,זה יעבור"

"אבל זה שורף לי ככה"

"בלי האלכוהול זה יזדהם " הוא לא הרבה במילים ופשוט המשיך לנקות את הפצע שלי עם האלכוהול.

"זהו" הוא אמר לי וחבש את ידי "אין תודה ?"

"כל זה קרה בגללך,אז לא,אין תודה"

הוא קם ממקומו וסימן לי לבוא אחריו,נכנסו אל תוך חדר חשוך,הוא הדליק את האור והיה בחדר מיטה קטנה עם מזרון שהיה קרוע ומלא באבק .

"החדר שלך , תהני "

"מה ?" צווחתי , "אני מעדיפה לישון בחוץ "

"חבל" הוא אמר "עכשיו תיכנסי לפה,אם את צריכה לשירותים, תצעקי,אם אני יישמע אני יבוא ואם לא אז יש לך שם סיר, כמו שאת רואה אין חלונות אז את גם לא יכולה לברוח אז אין שום סיבה שאני יקשור אותך,הדלת הזאת תישאר נעולה עד שאני יבוא לפתוח אותה בבוקר כשיבוא לי, הבנת ? " הוא הטיח בפניי את הדברים במהירות נוראית,הדמעות עמדו לי בגרון אבל לא העזתי להוציא אותן ולהראות לו חולשה .

"למה נראה לך שאני יישן פה ? " אמרתי מחזיקה את דמעותיי

"כי ככה נראה לי,עכשיו.. את צריכה לשירותים לפני שאת הולכת לישון?"

הוא שאל אותי ונשען על המשקוף

"לא" עניתי

"יופי אז לילה טוב"

"לילה טוב" הרעד נגלה בקולי, הוא יצא מהחדר וסגר את הדלת, רעשי הנעילה נשמעו ומיד אחר כך רעש רגליו .

הסתכלתי סביבי,לא הבנתי מה אני עושה פה,איך הגעתי למצב שבו אני צריכה לישון בתנאים כאלה ?

גופי רעד וצמרמורת עברה בו כאשר התיישבתי על המזרון הקשה שהרגיש לרגע כמו קרש.

הנחתי את ראשי בעדינות והדמעות החלו לנזול,אחת אחרי השניה בקצב תואם ומהיר.

קירבתי את רגליי אל חזהי וחיבקתי אותן חזק. עצמתי את עיניי מתפללת להירדם כבר ושיעבור הלילה הנורא הזה.. תמיד פחדתי מהחושך,אבל עכשיו יותר מתמיד .

***

רעש המפתח נשמע ומיד אחר כך רעש פתיחת הדלת, "בוקר טוב" שמעתי את קולו של מוטי,"בוקר" עניתי וקמתי.

"קחי" הוא אמר והושיט לי שקית "מה זה? " שאלתי ופתחתי את השקית, בתוכה היו מונחות זוג נעליים שחורות חלקות, "יופי קיבלת נעליים עכשיו צאי לאכול" הוא אמר בטון קולו הרגיל ויצאתי מהחדר, פתחתי את דלת השירותים סוגרת אותה אחרי משאירה את מוטי להישען על הדלת ולחכות שאני אצא .

'היום אני בורחת' חשבתי לעצמי,נמאס לי כבר .. אני פה כבר כמה ימים וזה יותר מדי זמן. אני חוזרת הבייתה,לא יודעת איך,אבל חוזרת.

יצאתי מהשירותים סוגרת אחרי את הדלת ומסתכלת על מוטי,הוא ישב על הספה ואני בספה שממולו.. השאלות עמדו לי בגרון, היה לי כל כך דברים לשאול אותו אבל לא העזתי.... פחדתי.

'די אני ישאל ' חשבתי לעצמי ופתחתי את פי ומיד לאחר מכן סגרתי אותו בחזרה.

"מה?" הוא שאל אותי, הוא שם לב?

"מה? מה ?"

"מה את רוצה לשאול?"

"כלום"

"הילי,אל תשחקי אותה מה את רוצה?"

"סתם רציתי לשאול אותך משהו"

"אז תשאלי " אני חייבת לשאול אותו,

"מוטי.. כמה אנשים..."

"כמה אנשים?"

"כמה אנשים רצחת?" שאלתי, הוצאתי את השאלה מפי,בבקשה שיענה לי.

"הרבה" הוא אמר וקם ממקומו "מה זה פתאום העניין הזה?" הוא התהלך בחדר הלוך ושוב.

"סתם רציתי לדעת, עניין אותי"

"אז שלא יעניין אותך יותר"

"טוב " אמרתי ונשכבתי על הספה, עצמתי את עיניי ונתתי לעצמי להירדם, לא לשמוע אותו יותר.

***

פקחתי את עיניי והסתכלתי על החריצים הקטנים שבחלון. כבר היה חשוך,כנראה שנרדמתי יותר מדי זמן.

התרוממתי מעט וראיתי בספה שממולי את מוטי. עיניו היו עצומות ונחירות קטנות יצאו מפיו. זו ההזדמנות שלי .

קמתי במהירות אל עבר הדלת,מנסה להיות שקטה כמה שיותר כדי שמוטי לא יתעורר פתאום.

ידי הייתה על ידית הדלת שכמובן לא נפתחה. אוקי מפתח, איפה אני מוצאת מפתח?

חיפשתי בעיניי מפתח אבל לא מצאתי אותו, איפה הוא לעזאעל?

ניסיתי למשוך את הדלת אבל היא לא נפתחה.

הסתכלתי אל עבר המטבח וראיתי את החלון,התקדמתי אליו ופתחתי אותו בחוזקה.

הוא היה גבוה,נאלצתי לעלות על השיש כדי להגיע אליו.הוצאתי רגל אחת מתוך הבית והתחלתי להרים את רגלי השנייה, "מה את עושה?" צעקתו של מוטי הדהדה באוזניי " פאק " סיננתי ומיהרתי להוציא את הרגל. "בשלוש" לחשתי לעצמי,

"אחת.. שתיים .. ושלוש" קפצתי פשוט קפצתי, התחלתי לרוץ לא יודעת לאן אבל לרוץ.

הוא היה שם,מאחוריי, ידעתי את זה,שמעתי את צעדיו.

"הילי תעצרי !" הוא צעק אבל אני לא הקשבתי לו, ירייה נשמעה באוויר ומיד לאחר מכן הצרחה שלי.

המשכתי לרוץ לא התייחסתי לכך שהוא יורה באוויר ופשוט רצתי.

נכנסתי אל תוך יער בעודי מתנשפת.

איפה הוא? הצלחתי?

אז????? מה אתם אומרים?? 

היא הצליחה לברוח או לא ?? 

פםפםפםפםפםפםפםפם הכלללללל יתגלה בפרק הבא של - חטופהההההההה .. [נשמעתי כמו סדרת מתח מטומטמת לרגע] 

העיקר שאתם אוהבים אותי ואת הטמטום שלייי לא? ?.? 

אז , 

אשמח לשמוע את דעתכם על הפרק , 

ביי ושלווווום נתראה בפרק חמשוש אווהבתתתתת אותכםםםםםם ♥♥♥♥♥♥

רוני ♥

נ.ב- עוד מעט חנוכה , ייאייייי ייאייי ייאיי , סופגניוווותתתתתתתתתתתתתת ולהשמיןןן