הפעם הראשונה אי
פעם בה פגשתי במשטרע הייתה בכיתה ו':
שוטרת
נכנסה לכיתה ואמרה לנו שמי שמסתבך עם
המשטרע צריך לחתום על 'הצהרת
קטין'.
כשהייתי
בן 14 גב'
צדק ימ"ש
הזמינה לי משטרע על היותי זכר,
ואז באמת
חתמתי על זה.
בפעם הראשונה בה
הוזמן שוטר לביתי ראיתי לראשונה את שיטת
הפעולה של המשטרע:
זה שמגיש
את התלונה הוא זה שצודק רק כי היה הראשון
להגיש את התלונה,
וזה שנגדו
הוגשה התלונה אשם רק כי לא היה הראשון
להתלונן.
בכל המקרים
זאת שהזמינה קבעה את הטון,
מה שהוכיח
לי חד-משמעית
שהמשטרע עובדת אצלה.
אח"כ
הוזמן שוטר עוד פעמיים.
יש
לי נטיה 'מוזרה'
לרצות
להגן על עצמי בעל-פה
במקום להזדרז להזמין קואליציה שתסתום
פיות בכוח הזרוע -
תמים
שכמוני מאמין שהמוכיח הוא המנצח,
לא
הראשון שפוקד על בריונים "לעשות".
בפעם
הרביעית מייד אמרו לי לקחת תעודת זהות.
אפילו
לא עשו לי 'הצגת
הרצאה'
בה
כאילו שמים זין על דעתי אבל באמת כבר קיבלו
את ההחלטה מראש.
גב'
צדק
ימ"ש
כבר מסרה את העדות,
ושלי
נגבתה לפרוטוקול בלבד.
אז
קיבלתי צו הרחקה ראשון;
למרות
שהביצית שלה וגם הייתה איתי בהריון וגם
ילדה אותי וגם טיפלה בי למופת עד גיל 3:
ברור
מאליו שאפגע בה כפי שאבא שלה פגע בה.
אני
חושב שאח"כ
הוזמנה לי משטרע עוד פעמיים.
הפעם
האחרונה הייתה בערב ראש השנה:
28/9/11 - יום
רביעי בשבוע שעבר.
אחותי
המפגרת (מנת
משכלה באמת מתחת ל70
נקודות),
התגעגעה
לאימה עד כדי כך שהחליטה שהיא מזמינה לי
משטרע מסיבת "אתה
מרוויח מזה שהאופי שלי הוא לזרוק עלייך
דברים אם בא לי,
אז מה
פיתאום אתה מעז לצרוח עלי".
אבי הנקבה המטומטמת
לא סיפק לי אפילו תמיכה מוראלית מרוב
שהמשטרע שמחה על 'החמרת
הענישה'.
חשבתי שהפעם אני
פחות מטומטם מהפעמים הקודמות בהן חייתי
בסרט 'יש
קשר בין לספר את הצד שלי להחלטת המשטרע'.
אני לא:
הפעם
הנוכחית התבדלה בכך שנלקחה ממני דגימת
dna וטביעות
2 אצבעות
מורות.
כמו"כ
הוזהרתי בע"פ
שלמשטרע 'נמאס'
שמשחקים
בהם - בפעם
הבאה הם מגיעים עם אזיקים.
אילו הייתי
מפנים ביתר-שאת
את היות מגיש התלונה צודק רק כי היה הראשון
להגיש את התלונה;
לא הייתי
טורח להראות ל'שואל
השאלות המנחות'
את הסימנים
שהיא גרמה לי.
כמו"כ
זומנתי להטבעה ביום שני,
3/10/11: ההרגשה
שלוקחים ממני טביעות אצבעות וגם דגימת
dna הרגישה
לי כסוף העולם.
כשנאמר לי
שביום שני יקחו גם מכל האצבעות:
הרגשתי
שכבודי נדון למוות.
הפקד
שנכנס בדיוק בסיום טען שהוא מתקשר
לרל"ח.
נאמר לי
שחלופת מעצר היא בבית רחוק.
אני חשבתי
שאהיה אצל השכנים,
אך אחותי
הגדולה הפתיעה אותי לטובה,
ממש לטובה,
ואמרה שאני
צריך רק להביא מזרון לביתה.
>>>בשבוע
האחרון גרתי בביתה ללא אינטרנט.
ביום
שני ה3/10/11
הלכתי מעל
חצי שעה לתחנת המשטרע;
וכל הזמן
הרגשתי כנידון למוות ההולך לגרדום.
אילו
עוד הייתי מסוגל להרגיש הייתי מופתע
מזהותה של טכנאית המז"פ:
היינו
עמיתים במקום עבודה קודם.
צעירה ממני
בכמה שנים.
הכירה אותי
בשמי הפרטי וחייכה *אליי*
לעיתים
קרובות.
יש לנו
אותו מספר אותיות בשם המתחרז,
האחרונות
זהות גם בסדר והיא אפילו חותמת את שמה
באופן שדומה מאוד לשלי.
כנראה
שנמאס לה לעשות טוב ושמח לאנשים,
אז היא
החליטה לאזן זאת ע"י
עשיית רע ועצוב:
צילמה
אותי כעבריין,
ואז לקחה
ממני טביעות של כל כף היד בסורק האופטי.
כמה שאני
גבוה ככה הרגשתי נמוך.
כל טביעה
ברורה שהופיעה על המסך,
אם זה קצה
האצבע,
המשכה או
כף היד עצמה:
כיווצה
אותי עוד ועוד.
החדר נעשה
גדול והטכנאית נעשתה גבוהה ממני.
ככל שהוצאת
כבודי להורג התקדמה אצבע אחרי אצבע,
כך אור
הפלורסנט נחלש עד שהחדר החשיך.
בסיום האונס היא
אמרה לי 'זהו',
והדבר
המיידי
שקרה אח"כ
הוא שהלכתי מחוץ לתחנה,
ברחוב.
בפעם
הבאה אזיקים,
תיק
פלילי (שימנע
ממני עבודה משרדית)
וישיבה
במעצר;
רק כי
אני לא רוצה לקבל את ייעודי כשק איגרוף
לפמניסטית -
רק כי
לא הייתי הראשון להתקשר לכפר הדרדסים.
אני
מרגיש עייף,
עצוב
ומותש.
בפעם
הבאה שלא תשמעו ממני שבוע זה בגלל
שהפסיכופתים ניצחו.
מהשבוע
האחרון למדתי בין השאר:
1)
עליי
להיות הראשון שמתקשר למשטרע.
ממש
כפי שגב'
צדק
עשתה:
הכתה
אותי מסיבת 'זה
אופי'.
כשהעזתי
לחסום את מכותיה במקום להיות שק איגרוף
פאסיבי;
היא
הזדרזה להתקשר לבריונים הכחולים -
בדמעות
תנין שיקרה שאני זה שתקף אותה,
ואז
נענשתי על היותי 'לא-נקבה'
המאמין
שהצדק נמצא אצל המוכיח -
לא אצל
בעל הבריונים הרבים יותר.
2)
לאחותי
הגדולה כן אכפת ממני (כרונולוגית
קטנה ממני בשנה אך שכלית מנוסה משמעותית
ממני בחיים).
3)
אין
שום טעם לענות למשטרע,
כי כל
דבר שאומר בהכרח ישמש נגדי:
המשטרע
מאמינה אך ורק לראשון
שמתקשר.
4)
אני
רוצה לדבר ולכתוב במילים יפות,
לרבות
אם זה אומר שרוב עם ישראל לא יבין אותי:
אני
חושב שאני יכול להיות סופר ואני אוהב מאוד
לקרוא איכות.
5)
אני
שונא את הקוף ספיאנס שינאת מוות:
סוף-סוף
הצלחתי להוכיח מדוע החברה בכוכב הלכת הזה
דפוקה כ"כ.
המשטרע
מתחלקת לשלושה חלקים:
1.
דרדסים
כחולים ממלאי טפסים.
הם
מי שרוב הציבור מכיר בתור 'דוקטורים'
(רושמי
ד”וחות).
בעיקר
מנהלה,
שמים
אזיקים,
פותחים
תיק פלילי ומכניסים למעצר.
2.
מג"ב.
ירוקים
המאיימים איומים מפורשים ומדוייקים על
נחקרים,
ללא
הבדל ישראלי /
מוסלמי.
3.
יס"מ.
שחורים
שמטרת פעילותם היא אלימות פיזית קשה.
אם
הדרדסים לא מעניינים אותך ואיומי מג"ב
לא מרגשים אותך,
אתה
בהחלט תתייחס לחבורת יס"מניקים
שמפוצצים אותך במכות והופכים אותך לנכה
לצמיתות בחסות השמוק.
עצה
למגיבים:
תהיו
100%
לטובתי
בלבד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
