לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

חצי מהחיים לומדים איך לחיות, ואז זקנים מכדי לבצע


*אופי* העולים חייב לעבור אישור בוועדת עליה ממלכתית גלויה וקבועה # *לחייב* "מסוגלות *נפשית* להורות" כתנאי למתן טיפולי הפריה # היתבכיינות לשמה / עיניים דומעות / פנים אדומות: ניסיון לקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות! http://www.goldy10.me


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

6/2012

זכר אלפא, זכר בטא, זכר גמא ודלתא: מאפיינים והבדלים


.

זכר אלפא
100%
גבר

זכר בטא
נער (תיכון)

זכר גמא
ילדותי (חטיבה)

זכר דלתא
ילד (יסודי)

מאפיין עיקרי

מוביל: שולט בחייו. *
בעל מעמד משמעותי מלידה ו\או באמצעות חינוך מתאים מקרוביו

עיכוב משמעותי בהיתפתחותו השיכלית *

מובל: מחנך את עצמו בזמן אמת *בימקום* לקבל מראש חינוך מתאים ממישפחתו.
לכל היותר דמוי-אלפא

נראה מבוגר לגילו

מאסף: תנאי פתיחה גרועים, חינוך לא טוב ונטיה גנטית להתנהגות אנטי-חברתית

בעל רמה מדידה של פיגור, לרוב מלידה. נשאר באותו מקום כל חייו

גילו הכרונולוגי

מקיים את כל המצופה ממנו: היתנהגותו האישית מאפיינת בימלואה את בני גילו

^לוקה בחסר

לפחות תכונה אחת; והיא המשמעותית המונעת ממנו היתבגרות מלאה.

נעדר חלק משמעותי מהתכונות המאפיינות את בני גילו.

חי 'מחוץ לחברה' במסגרת אותה בנה בעצמו, עבורו באופן אישי.

רק נראה מבוגר

חסר מאסה קריטית מהתכונות המאפיינות את גילו הכרונולוגי. חי במסגרת אותה קבעו לו אחרים. אם בריא גופנית: בהכרח בודד^

עצמאות

חי - מרגיש גאווה רבה בעצם קיומו.

מוביל את עצמו בעתידו שמדמיין בעצמו *

אחרים מספקים לו את המסגרת החיצונית, והוא מספר אחד בה: המנהל הבכיר ביותר בעסק/חברה - לעולם לא הבעלים

ממתג את עצמו כמספר שתיים: הינו הסגן הראשון של הבכיר ביותר

כל הזמן חייב שיגידו לו 'לעשות', או שבוהה בקיר לבן וחלק עד שמת משיעמום

ביטחון עצמי

קיים *

לא קיים

רב מאוד ומקרין לסביבתו: יוזם שיחות *

לא מתבלט וגם לא נעלם: הראשון להגיב לעומק על מה שאלפא יזום

חונך לעשות עצמו שקוף / להתבייש בקיומו

לוקה בשפיותו

מוטו

"מי שמכוון למטרה מקבל

"אף אחד לא מת בתול: החיים דופקים את כולם

"החיים בזבל ואז אתה מת/ ”חיים זה מה שקורה לאחרים”

החיים קשים

מסוגלות חברתית

עצמאי

חי לבד ובקבוצה.
גילו החברתי בין 7 ל12 שנים: מבין איך להתנהל בחבורה ואיך ליצעוד בעיקבות המנהיג

לפני גיל חמש: ילדותי מאוד(!) בשיכלו. מבודד.

נחמד = הומלס, אוטיסט = עבריין.
*
לכל היותר* בעל מסוגלות חברתית של גיל 7 שנים

ביותר.

גילו החברתי לפחות ארבע-עשרה שנים. מסוגל לארגן סביבו אנשים שרוצים לשתף עימו פעולה: למטרות אישיות ועיסקיות (חברים ויצירת מקומות עבודה)

רוב הזמן.

בין הגילאים החברתיים 12 ל- 14 שנים: *מתחיל* לפקפק בסמכותו של מלך המקובלים.

בוחר את חבריו בעצמו (3-4 חברים קרובים וזהו: שאר הכיתה/שיכבה לא מעניינת)

היזדמנויות
(
לידיעה, לא לבחירה)

מקבל תמיד ומייד

מחכה: בסופו של דבר בהכרח מקבל

כמו כוכבים: רואה אבל לא מגיע
('
כולם כן ורק אני לא')

לא רואה ולא מקבל

סביבת מגורים

מטפחת / מדריכה.


מרגיש שאוהבים אותו

ממליצה: מחקה אחרים ללא הדרכה אישית.

מרגיש בודד

שונאים אותו

מסרסת: נענש על הבעת עצמאות
(
רצון משלו)

מפקירה: אין בו ערכי משפחה כלשהם

אבא ביולוגי: חינוך לגבריות

(כל מרובע בשורה זו שווה בדיוק שתי נקודות)

יודע מי זה אבא שלו *

-

הדומיננטי ביותר בילדותו וגם בהיתבגרותו *

יתום בפועל *

במבחן התוצאה הינו רוח רפאים - 100% חינוך מהאימא הפכוהו ל"נחמד" / נשי למרות-היותו-סטרייט *

חי בנפרד פיזית ממנו בקביעות; ללא הבדל גרוש / כלא / מת *

מעולם לא הכירו (מאפיין בעיקר עבריינים) *

היתמודדות

מגן על עצמו

סופג

נישאר ליפתור את הבעיה *

*לא מיתמודד!!*
"
בריחה פיזית מסכנה" הוכחה יעילה ביותר.
מעדיף להישאר לבד במקום לפגוש אנשים

כמעט תמיד מנצח - הרתעה: נזהרים מראש שלא להפכו למטרה.
מקבל כבוד

לרוב מנצח - מחזיר: מפוצץ במכות את מי שפוגע בו.
מתייחסים אליו יפה

תמיד תיקו - שק איגרוף: חונך לעשות עצמו מטרה.
צוחקים עליו

קו מחשבה כללי

אופטימי

פסימי

מנסה להבין את המצב בו נמצא

נכנע - קודם כל מזדרז להתרגל לבעיה: מנציח את נקודת ההתחלה / מכוון בכוונה להישרדות, ואף אוסר על אחרים לרצות לא-הישרדות / כולם אשמים לו חוץ ממנו

מצליח: חושב איך כן יכול

מתגבר על קשיים

לדבר זה בחינם / אוהב להתלונן / נותן את ההרגשה ש הולך לדבר בהכרזות על להתכוון לעשות

 

#


קבלת החלטות

בעל ניסיון חיים רב

-

גרועה ככל הניתן - מזוכיסט: ככל שיפסיד יותר כך הסיכויים גדלים שיבחר בכוונה בדרך זו.
כל הזמן יש רק "עכשיו"

מודע לעתיד: מנוסים ממנו בונים איתו כל שלב בחייו שנים רבות מראש.
במקרה הפתעה יודע לצמצם למינימום נזקים, עד כדי גיוסה לטובתו

הישרדות

ניצל ממוות בטוח בקביעות: למרות שמעולם לא חונך; מצליח להמציא את הגלגל מחדש בזמן אמת כל הזמן.

 

מסתמך על אינסטינקטים: לא מסוגל ללמוד לקח, מופתע מכל שידור חוזר.

ניכנס ללחץ מייד עם תחילת הפעילות שאומן לקראתה

ילדות והיתבגרות

שחקן על במה

אנתרופולוג

בעייתו החמורה והאיומה ביותר: חוסר הבנה שיטחי וחד-פעמי עם החבר הכי טוב מאז הגן, וחוץ מזה חייו משעממים בשלמותם

(כן באמת יש דברים כאלה: אני ראיתי. goldy10)

מיתנהג כמו מבוגר

מבוזבזות - כל השינויים חיצוניים בלבד: "לו גיל ההיתבגרות היה תלוי בהסכמה חברתית; כולנו היינו נישארים ילדים". Goldy10

גם אם לא נולד אנטי-חברתי: בהכרח חי לבדו כל הזמן

מגיע עם בסיס מתאים, קולט בזמן אמת מחבריו *וגם* מצליח ליישם במיידי ולצמיתות.

(
לאלפא מגלים הכל מראש: מלך המקובלים עובר אימונים, ו'סתם' מקובל מיסתפק בעצם קבלת התשובה המוכנה מראש. לעומתם:
בטא מצליח לילמוד בזמן אמת איך להיתנהג)

יש לו מסוגלות חברתית אך לא מצליח להישתמש בה. הוא יכול להיות חבר עם אחרים, אבל אחרים לא רוצים להיות / להישאר חברים שלו

אלפא יוצר את המציאות
ובטא מנווט בה בצורה הטובה ביותר

גמא רואה כל אירוע בניפרד
ודלתא רק נגרר

חייו כמבוגר

מיתקדם כי לומד מאחרים

סניליות: דמוי מפגר כי תקוע בילדות

מרגיש שמיתבגר: חווה חוויות מבגרות הניזכרות אצלו כ"לפני ואחרי" - כל הזמן עובר שלבים בחיים.
מרגיש מנוסה ובטוח יותר, כמו אישה שמוותרים לה רק כי היא אישה *

רק נראה כזה *

חווה את הילדות ואת גיל ההיתבגרות, אך לא מצליח להיתקדם כמבוגר: בן 40 שמרגיש בתחילת ה20 שלו – בן 50 עם קוקו פאדיחה (מיתעקש לאסוף שיער על-אף נסיגה משמעותית)

חווה את ילדותו אך לא את גיל ההיתבגרות: מתקשה להבין את בני גילו כ "מבוגרים החדשים”, כי הוא אישית מרגיש עצמו ילד

מתנהג כילד ממש ולכן בעל בעיות קשות בהישתלבות בחברה.
לרוב הומלס או עבריין, במקרה הטוב חי על ב"ל

להרחבה; לא לבחירה

יסודות עמוקים לבניית גורד שחקים.

בגיל 17 כרונולוגית אכן מרגיש מבוגר בראש לכל דבר ועיניין,

ועד סוף ה20 מרגיש מוכן להקמת משפחה משלו.

בגיל 40+ מרשה לעצמו לייעץ לאחרים כי מרגיש 'מלא בנפשו'

לוח בטון התומך בבית דו-קומתי: יודע מעט על הרבה.

באמת מתקיים מאילתורים

מבנה קבע ללא יסודות: יכול להתחבר עם אחרים אבל לא נשאר חבר שלהם (קראוון נייד).

חי בשבר מדומה: מתוסכל מכך שלא מבין מדוע אצלו 'מבחן התוצאה' נכשל, על אף העתקה מושלמת של החיצוניות (כי אין תמיכה מבפנים,

מה שרואים מבחוץ זה לא הכל: משיג באמצעות הלוואות בעוד שהמקור *מרוויח*)

מבנה זמני רעוע: לא מיתחבר עם אחרים (אוהל).

המציאות בה חי מסובכת מידיי עבורו: אם לא ירמו בשבילו, ימצא עצמו בדיור זול מידיי או הומלס

 

*>>הרשומה כשאלון נוח ובסיומו תשובה מיידית<<*

 

-

א - גבר

ב - נער

ג - ילדותי

ד - ילד

השכלה רישמית

המורים רוצים ללמד: מדיניות בי"הס היא להקנות לתמידים את מירב האפשרויות להצלחה בחיים.
תוכנית הלימודים עשירה, מגוונת ומעודכנת.
לרוב מדובר בבי"ס פרטי

מע' העלק-חינוך בישראל: רק פסיכופת/בוט מתאים לשיטה זו.
המקרה הטוב  לעומת  המקרה הרע

כל דאלים מלך: רחוב ציבורי בו הילד מסכים לכל מה שפוגש

המורים נוכחים בכיתה.
בית חרושת לציונים: מדיניות בי"הס היא עמידה ביעדים מדידים מוחלטים, ללא קשר למציאות אותה יחוו התלמידים בבגרותם.
תוכנית הלימודים מרובעת – לא עודכנה מזה עשרות שנים, לכל היותר עיצוב חדש לספרים

המורים שחוקים: חסרי רצון ללמד / פורקים תיסכולם על התלמידים / מבריזים / מוכיחים שמקומם בפנסיה.
מוסד הלימודים הוא בייביסיטר זול להורים.
ה'תלמידים' באמת שורפים בו את ימיהם ע"י חימום כיסאות: אין הבדל בין נוכח לניפקד למעט ברכישת כישורים חברתיים

השכלה על-תיכונית:
מכוונת מטרה מסויימת, הרמה מעט גבוהה יותר.

אין בכלל מופרעים/אלימים – כל התלמידים באים בכוונה ללמוד

ביה"ס מלמד רק מקצוע *אחד* וברמה הגבוהה ביותר הידועה לאדם הנבון

ההבדל הכימעט יחיד מהממלכתי: מרגיש שלומד

המורים יודעים ללמד. אם רוב התלמידים יפסלו מרצה מסויים במשוב השנתי: הוא יפוטר

"קורסים" זה סעיף שהנהלת בי"ס כותבת בטופס: הדבר היחיד שמעניין אותה זה עצם קבלת הרווח

לומד מקצוע המסווג כ'נחות'

סביבה חברתית

בבי"ס יסודי

קיימת

לא קיימת

מלך המקובלים.

 

פחות או יותר באותה רמה עם כולם

המשותף היחיד עם סביבתו: אותה שנת לידה

מלך המקובלים מכליל אותו כחלק מחבורתו: אתה חבר *שלו* או שאין לך מה להגיע לכיתה

הברירה היחידה היא מסגרות של 'אחרי הצהריים', או שנרקב מול מסך

תמיד לבד:

מגיע לבי"ס רק כדי ללמוד, או לא מגיע בכלל

סביבה חברתית

בעל-יסודי

המציאות משתנה עבורו – מרגיש את ההבדלים בין יסודי/חטיבה/תיכון

לא מסוגל להעריך את הסביבה השונה - שידור חוזר של בי"ס יסודי: התפאורה מישתנה אך לא השחקנים/תסריט

יוצר את סביבתו בעצמו: למר פופולארי יש דמות גברית שמגלה לו איך להצליח עם בנות, וכל השאר מנסים ללמוד ממנו
אינו מוגבל לכיתה/שיכבה/בי"ס

עושה כרצונו במיסגרת הכללית שאחרים קבעו לו: 3-4 חברים קרובים וזהו: שאר הכיתה/שיכבה לא מעניינת

גב

ישר / זקוף. *
יודע את הפיתרון הטוב ביותר לאותו הרגע

לא ישר, דבק בהתמודדות אחת

מזכיר לעצמו להזדקף.
קפיאה במקום

כפוף.
תקיפה

גיבנת. *
בריחה

 

*>>הרשומה כשאלון נוח ובסיומו תשובה מיידית<<*

 

-

א - גבר

ב - נער

ג - ילדותי

ד - ילד

מקום מגורים

עובר למקום שמתאים לו *

מספר דורות באותו בית

רואה את כל הכוכב ובוחר לו

רואה את כל המדינה ובוחר לו

רואה את כל הישוב ובוחר לו

מגורים

בעל קורת גג *

גר בין מצבות

מישלו: מתאימה לצרכיו

שכירות / מגורי עובדים / דיור מוגן

כולם

רובם

רכוש

מסוגל להתמודד עם שפע

מכוון *בכוונה* לפשע – 'נזקק' היא פרשנות אגואיסטית

תכולת ביתו משקפת את עושרו הרוחני

ביתו מלא ב"דברים": חפצים ש'צריך' ובינתיים מעלים אבק

מינימום הכרחי: דל מאוד

מזדרז להיפטר ממה שיש / מסכים שיגנבו ממנו

ביגוד / לבוש יומיומי

לפי טעמו האישי שבחר בעצמו.
שלם, נקי ומגוהץ

נגרר אחרי אחרים

קוד הלבוש במקום עבודתו ('יצוגי' הוא קודם מדי עבודה).
צבע דהוי, כתמים קטנים ניסתרים

מתאים למז"א: מתלבש רק כדי לא ללכת ערום.
קרעים קטנים וכתמים וותיקים נראים לעין

מה שיש: עושה טובה שיש לו מכנסיים.
קרוע ומלוכלך

אוכל / תזונה

קודם ערכים תזונתיים גבוהים.
מוכן לשלם יותר בשביל זה

קודם משתיק את הרעב

חמם והגש: לא משנה שמרגיש רעב כאילו לא אכל, מה שמשנה שזה קודם מוכן

זול: הגבינה הצהובה היא בסיס מלח ללא סידן, המנות חמות הן מלח עם תבלינים, וכל המתוקים הם תירוץ לסוכר

קודם משביע: פרוסות לחם עבות

עבר

נזכר בו לעיתים, תמיד בחיוב

לפחות טראומה אחת שלא עוזבת אותו לרגע

כל הזמן נזכר באירועים מדכאים מעברו

"עכשיו המצב כזה כי פעם”: עברו מנהל את חייו בכל היבט שהוא

הווה

בעל תוכניות עדכניות להגשמה

מומחה בתיאור מדוייק של הבעיה הנוכחית, ללא מסוגלות לדמיין את הפיתרון

מרוצה מאוד מהשיגרה

מתעקש למחזר את האתמול רק כי קרה אתמול, לרבות כשיודע שזה מה שיהרוג אותו

עתיד

כל הזמן מתכנן ומגשים את העתיד שמדמיין לעצמו

התקדמותו, ככל שקיימת; איטית מידיי

כמעט ולא משקיע בו

אין אצלו דבר כזה: כל אוצר המילים שלו הוא בזמן הווה

 

*>>הרשומה כשאלון נוח ובסיומו תשובה מיידית<<*

 

* המשך הרשומה בחלקה השני>>>

נכתב על ידי גולדי10 , 19/6/2012 22:18   בקטגוריות גיל ההיתבגרות, איכות היא כן מילה גסה  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   3 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




כינוי:  גולדי10

מין: זכר



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

18,345
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , 20 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לגולדי10 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על גולדי10 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)