1
ישראלית מתבכיינת לרופא שהיא
רוצה להיות אימא,
וכל עוד הוא לא מדקלם לה בדיוק
מושלם את רצונה: היא
לא מפסיקה להתבכיין.
מכיוון שמנת משכלה תמיד נמוכה
משמעותית משל הרופא היא תמיד מנצחת בתחרות
“מי יותר אוטיסט?”;
וכך בא לעולם עוד אוטיסט בתיפקוד
גבוה ביותר.
זאת ללא קשר לכישורי הורות כלשהם
מצידה.
2
הישראלי נולד עבריין.
כל השאר בהכרח מחונכים לזה.
3
לישראלי הייתה ילדות קשה בביתו:
אימו ניסתה להפילו הפלה מלאכותית,
ומשנכשלה התעלמה ממנו מרגע
שנולד.
3א)
ילד ישראלי
נאלץ לחנך את עצמו.
4
מהרגע שיוצא בפעם הראשונה לשכונה
ועד סוף חייו:
מטרת קיומו היא *כן
לרצות*
למות מוקדם ככל האפשר. "כלא"
הוא פיסגת חייו,
ו”למות בכלא” זו אורגזמה.
5
לישראלי אין יחסי אנוש:
מי שכן יודע להתנהג נותן לך לדבר
ואז אומר את מה שתיכנן מראש בכל מקרה.
מי
שלא יודע להתנהג אומר את מה שהוא רוצה ללא
קשר לאם אתה מדבר בוזמנית.
החדשות הטובות הן: אחרי שאתה מסיים את הכלא הממלכתי אתה כבר לא חייב להיות חבר שלהם.
6
הישראלי מחונך להיות סוללה למכונות
-
מגיל 6
ועד לעבודתו הרצינית הראשונה:
הוא יבלה מינימום 13
שנים ב "לשבת ולכתוב מול מי שעומדת
ומדברת".
מתברר ששאר שיטות הלימוד 'נחותות'
("לא לכבוד
שלו").
7
ישראלי שלא יודע להרוויח מדקלם
"אין"
על כל דבר הכי קטן (קודם כל מתייאש בעדיפות ראשונה),
וישראלי שכן יודע להרוויח מדקלם
"ככה
זה אין מה לעשות" על כל דבר הכי קטן.
הראשון
מבטיח הישרדות והשני מבטיח דריכה במקום
כל החיים.
7א.
לישראלי לא אכפת:
הוא יודע רק 'לעשות
את מה שאומרים לו',
וחוץ מזה אוטיסט מושלם לסביבתו.
למשל יברח מסכנה *רק
כי עכשיו*
אחרים בורחים (אינו מסוגל לחשוב עבור עצמו: עושה את מה ש'כולם' עושה רק כי 'כולם' עושה את זה).
8
הישראלי הוא שכיר,
וכעצמאי הוא באמת 'שכיר
משודרג'.
הדבר שהכי חשוב לו בחיים הוא
הקידום:
מעמד בכיר יותר (וקצת
יותר כסף).
מכיוון שאין לו כישורים הוא רק
מלקק לבוס ללא קשר לביצוע התפקיד בפועל,
וכעצמאי הוא מצפה מכפופיו ללקק
לו.
אם
הוא רוצה שהעסק גם ירוויח:
שוכר "לקוח
סמוי".
9
הישראלי מביא את עצמו *בכוונה*
למצב של 'אין
ברירה'
*כדי*
שלא יוכל להפסיק לעבוד -
הוא כל הזמן מוסיף לעצמו עוד
הוצאות בסכומים שלא נגמרים;
כי בעבודה אומרים לו "לעשות" את מה
שהוא יודע במקום שהוא מכיר,
ובביתו הוא מת משיעמום -
אילו הייתה לו אפשרות לישון בעמדה
לעולם לא היה עוזב אל ביתו:
בדיוק בגלל זה הגרעין הקשה של כלל
המצביעים בוחר בכוונה במי שעיקר מומחיותו
היא הוספת מיסים חדשים והעלאת קיימים,
לרבות הוספת עונש *פלילי* על אי תשלומם.
10
בישראל ל"עובדות"
אין משמעות – בישראל “הוכחות
לבדיקה עצמאית בשטח” הן המלצה בלבד.
מה שקובע זה כמה אנשים חונכו מראש
להאמין רק למסויים כלשהו ויהי מה,
ובמקרים קיצוניים יאמינו רק
לראשון שהתקשר למשטרע עם כתובת מדוייקת.
שום
'עובדה'
לא תעזור לך כשהצד השני הוא השירות
הציבורי,
כי שופט שיפסוק נגד המעסיק הוא
שופט שלא יקבל קידום.
11
הישראלי מצביע מכל שיקול שהוא
*מלבד*:
“מקדם אותי בחיי האישיים”.
שני שיקוליו העיקריים:
א)
נכנס לכנסת בפעם הקודמת (לא
משנה בכלל הפתק / מצע /
קויים בפועל),
ב)
מוביל בשקרים.
ככל שצפוי לקבל מנדטים רבים יותר
כך גדלים הסיכויים שהישראלי יצביע דווקא
לו.
עצם
הופעת המועמד בטמבלוויזיה בכלל,
כשאומר לציבור את מה שהוא רוצה
לשמוע *באותו
הרגע*
בפרט;
מגדילה מאוד את סיכויו להיבחר.
12
הישראלי אוהב לשמוע שכוווווולם
אשמים חוץ ממנו.
לא משנה מהו המקרה/אירוע ואם
חד-פעמי
או מתמשך,
וגם לא
מידת מעורבותו בו;
הישראלי רוצה שיגידו לו איך האשמה
כולה היא של אחרים ורק הוא בסדר,
ובמקרה של קבלת ייעוץ יתבע את
המייעץ על כך שלא אמר לו את מה שרצה
לשמוע.
“כל
הפוליטיקאים שקרנים”:
כל הפוליטיקאים לא מדקלמים לו
בדיוק מושלם את מה שהוא רוצה לשמוע עכשיו,
ואם עשו זאת אז רצונו האוטיסטי
של הבוחר לא זהה למציאות בשטח.
13
לא משנה באיזה מצב היה,
גם אם לא היה;
הישראלי יספר את הסיפור כך שיציג
*אותו*
בתור אלוהים חיים עלי אדמות.
הדבר נפוץ במיוחד בצבא הקבע:
מצד אחד משרתים בו רק הישראלים
המוצלחים והמושלמים ביותר,
ומצד שני כל אחד מהם תקוע באותו
התפקיד לפחות עשרים שנים.
אם
אתם חושבים שלפחות אחד מהסעיפים לעיל "זה
מצחיק";
אני שונא אתכם.
תעשו
לעצמכם טובה:
תחסכו ממני את כל ה"לא
נכון אצלי זה לא ככה",
ואת כל ה"אל
תכליל החברים שלי לא כאלה".
ישראלים
שרוצים שיידעו שהרשומה לעיל כן תקפה
לגביהם,
כותבים בתגובות "חוץ
ממני" /
“בין הראשונים” -
”לא בין האחרונים”.
סיכום כל הרשומה במשפט אחד: רק אם החבר שלכם בינימין נתניהו כן סידר לכם להיות אחראים על הקידום של עצמכם, רק כדי שתצביעו לו בבחירות המקדימות והכלליות; אז יש לכם מקום בישראל.
אחרת אני ממליץ לכם להחליף אזרחות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
