ב1973
המתוחכמים הוכיחו לנו חד-משמעית
באמצעות "מבצע
מנוף"; שאנחנו
לא באמת כאלה שוס כפי שחשבנו.
בתמורה לאותו סיוע,
וסיועים נוספים במהלך השנים עד לימינו
אלה, אנחנו
מחוייבים להתכופף בפני מי שקנה את חרותינו
עד סוף כל הדורות;
כאילו אנחנו המדינה ה51...
או שמא אפשר להוקיר להם
תודה שימושית באופן שישחרר אותנו מהמחוייבות?
1.
מבצע מנוף ב1973
היה בשווי 2,200,000,000
$ים.
2.
היום זה 16,875,000,000
$ים בממוצע (לפי
מדדים שונים).
3.
ס' 2 בשער דולר
של 3.5 ש"ח
שווה 59,906,250,000 שקלים.
4.
לחלק לשטרות של 200
שווה 299,531,250
שטרות.
5.
לפי ויקיפדיה;
משטח מלגזה הוא בערך מטר על מטר,
ויכול לשאת טון אחד.
6.
לפי פורום שאלה קטנה בתפוז;
שטר אחד שוקל גרם אחד.
6ב.
אם יש מיליון גרמים בטון אחד;
הרי שכל סעיף 4
יכול להסתדר על 299
מישטחים (אפשר
לעשות מחווה ולהדפיס בדיוק 60B
ש"ח שיסודרו
על בדיוק 300 מישטחים).
7.
המתוחכמים מביאים את מטוסי המטען
הענקיים שלהם, ובתוך
כשבוע אחד לכל היותר,
הם מייבאים לתוך הברית:
300 משטחים הנושאים 60B
שקלים.
8.
נראה את המתוחכמים אח"כ
'מזכירים'
לנו שאנו חייבים להם,
אם כבר שילמנו להם הכל ועוד בשווי של
ימינו אלה.
ההדפסה הפיזית
במקום ההעברה
הבנקאית היא בשביל להכריח את המתוחכמים
להשתמש בכסף,
וכמובן שכל שימוש ממשלתי בשטרות
יביא לעליית שער השקל (ולחיזוק
כלכלתינו).
נכון שבהתחלה המתוחכמים
יתנגדו, אבל המגע
הפיזי בכסף מזומן לרבות במצב חדש:
ישנה את דעתם במהרה.
אני ממליץ להשתמש בשיטה
זו בכל פעם שיעזרו לנו:
כך נוכל לעשות כל שברצוננו למרות ועל
אף הסיוע מהם, כי
מבחינתנו כבר שילמנו את תמורתו,
אז מה פיתאום הם ממשיכים
לתת לנו הוראות?
(הם
לא יוכלו לקנות אותנו בסיוע,
כי פדינו את עצמנו).
או שמא זה נוח יותר
'לעשות',
כי "עצמאות
= שיעמום"?
נ.ב
"Sur des rencontres personnelles entre Charles de Gaulle, président de la France, et David Ben - Gourion, Premier ministre d'Israël a soulevé l'aide apportée par la France et Israël gagner l'amitié et alliance forte entre les deux pays. De Gaulle n'a pas hésité avant de répondre: ". France sans amis ni ennemis France a des intérêts.""
מקור: http://www.israelhayom.co.il/opinion/80673
בבלוג זה
בכל הבלוגים
