חצי מהחיים לומדים איך לחיות, ואז זקנים מכדי לבצע

זיכרונות

כמו הפינות של חיי

זיכרונות ציבעוניים מעורפלים

של הדרך בה היינו

Memories
Like the corners of my mind
Misty watercolor memories
Of the way we were

תמונות מפוזרות

של הזיכרונות שהשארנו מאחור

חיוכים שנתנו זה לזה

בשביל האופן בו היינו

Scattered pictures
Of the smiles we left behind
Smiles we gave to one another
For the way we were

היתכן שזה היה כה פשוט אז?

או שהזמן שיכתב כל שורה?

אם הייתה לנו ההזדמנות לעשות הכל שוב

אמור לי, ההיינו, היכולנו?

Can it be that it was all so simple then?
Or has time rewritten every line?
If we had the chance to do it all again
Tell me, would we, could we?

זיכרונות

יכולים להיות טובים ועדיין

מה שכואב בו להיזכר

אנחנו פשוט בוחרים לישכוח

Memories
May be beautiful and yet
What's too painful to remember
We simply choose to forget

אז זה הצחוק

שאנו ניזכור

מכל מה שניזכור

את האופן בו היינו

את האופן בו היינו

So it's the laughter
We will remember
Whenever we remember
The way we were
The way we were