תחושת מחוייבות ומועקה יושבות אצלי כבד מאוד על הלב. מאז ומתמיד, בערך.

אני אף פעם לא עושה דבר שאני שלמה איתו לגמרי.

חוץ מדברים שקשורים אלייך .. ואני באמת לא מבינה איך 

ואין לי מה לעשות עם זה, או עם מי לדבר על זה 

אפילו איתכן אני לא מרגישה שלמה ב100%, אל תשאלו אותי למה ..

אני רק תוהה האם זה יפסק מתישהו ?

אני תמיד מחכה שדברים יגמרו כבר, גם אם אני מחייכת ונהנת

אני תמיד מחכה לך

קשה לי עם עצמי, וקשה לי עם זה.

אין לי כח לכלום.

אני לא רוצה להתחיל את השנה, אני רוצה שהחופש הזה ימשך לנצח ..

רע לי רק מלחשוב על כל המסגרת והשגרה הזו שוב. 

אפילו לאנשים שאני כלכך אוהבת אין לי יותר מידי כח .. אני רוצה רק שקט.

לפעמים בא לי לברוח מהבית, לעזוב את בצפר, לשכוח מהצופים, לנתק קשרים ולגור רק איתך באי בודד.

בלי כסף, בלי לימודים, בלי בעיות, בלי מחשבות, בלי דאגות

רק את ואני, על אי בודד, רחוק מהכל ומכולם ..