לפני ככלות הק(כ)ול

אני לא צם כבר שנתיים בימי כיפור. אני לא מאמין בזה שאדם צריך לענות את גופו ונפשו לצורך כפרה על חטאיו ביום אחד נבחר.

אני עושה חשבונות נפש כל הזמן. אני מגדיר את החיים שלי כמורכבים ואני מרגיש שאני כל יום כמעט יושב עם עצמי ועושה ספירת מלאי של הדברים הטובים בי , הדברים הרעים, היחסים שלי עם אנשים וחשוב יותר היחסים שלי עם עצמי.

אני שונא את זה.

אני פשוט שונא את בזבוז שהזמן שבניתוח העצמי. אני שונא את המודעות שלי לכל דבר . הלוואי שהייתי פחות מודע לעצמי ומעניק לעצמי בצורה זו קצת חופש, חירות.

אני ממש שונא את היום הזה. קשה לי לא לצום. לא בגלל נקיפות מצפון אלא בגלל כבוד שאני רוכ שלהורים שלי ולמשפחה שכן צמה.

לפעמים אני נחושב שעדיף לצום מאשר לאכול בסתר, זה דורש יותר מידי אנרגיות ומאמץ (זה מצמיא כל המאמץ הזה).

i will always love you

jackton