לפני ככלות הק(כ)ול

להתמכר- נשמע כ"כ רע.

פיתוח של תלות פסיכולוגית או גופנית במשהו- נשמע אפילו יותר רע.

אני לא מכור לכלום כרגע, אני חושב. אין דבר שאני עושה ולא יכול להפסיק עכשיו. אבל אני מכיר אנשים מכורים, לצערי. אחי הגדול, אבי ואני חושב שעוד אח לא רחוק משם מכורים לאלכוהול- אחד הסמים החוקיים היחידים (יחד עם סיגריות). אני יכול להבין את הסיבה שבגינה אנשים מתמכרים לאלכוהול: הצורך לשכוח, להקל את צרות היום גם אם זה לטווח קצר. במקרה של קרוביי, אני יכול למצוא סיבות "טובות" שבגללן הם חוזרים לאלכוהול.

אבי למשל איבד את אחיו בתאונה, דבר שגרם להחרפה בהרגלי השתייה. הריקושטים מזה, גם לאחר שנים מחזירים אותו לסורו. אחי הגדול ער חיים לא קלים גם כן.

אי ממש לא מצדיק את הבריחה לשתייה אבל לא מתפלא. אני בעצמי אומר לפעמים שבא לי לשתות היום ולשכוח. אולי יש לי נטייה נסתרת להתמכרות שאני מדכא. יותר מזה, כשהייתי במצב של איבוד חושים, שיפוט בגלל אלכוהול, לא הייתי מצטער על זה כ"כ מהר יום למחרת. ידעתי שהרגשתי טוב ואני לא מכור או משהו. אגב, במצב כזה של הסרת אחריות מעליך נחשפות שכבות רגישות שאתה מרשה לעצמך לא להתבייש בהן. אני עובד כל הזמן על מצב שאוכל להרגיש כך בו גם בפכחות.

I will always love you

jackton