מה שקרה זה שלפני כמה ימים יצרתי קשר עם מישהו שלא יצא לי מהראש מאז שפגשתי אותו לפני כחמישה חודשים. אני בטוח שכתבתי עליו כבר.
למרבה הצער, עדיין לא נפגשנו בגלל סיבות טכניות- לו"זים, למרות שהמכשול הגיאוגרפי הוסר (כעת שנינו תל אביבים) אני יודע שהוא רוצה ממני רק סטוץ והוא לא יודע איך אני מרגיש כלפיו. אני גם יודע שהוא לא עוסק בזה . מבחינתו אני רק סטוץ . הוא היה במע' יחסים מאז לא דיברנו ואני לא חושב שחסרתי לו. :(
אני אט אט מבין שהמעגל הזה לא ייפרם בכזאת קלות וגם אם אראה אותו , שוב דבר לא יישתנה (מלבד הרגשה טובה אחרי סקס טוב).
מצד שני, אני לא רוצה להבהיל אותו עם הצעות ליותר מזה כשאני יודע שהוא לא בקטע.
בחזרה להתחלה, נשברתי כיוון שהבטחתי לעצמי שכיוון שאני שלחתי את ההודעה האחרונה, אני נותן לו לעשות את המהלך הבא. בכל זאת שלחתי לו את ההודעה אתמול ולא נעניתי. אני יודע שזה יכול לנבוע מהרבה סיבות ואני לא יכול לשלוט במה שהוא עושה אבל הבנתי גם שאני מתנהג כאחרון הנואשים! אני פשוט לנלחם בתחנות רוח שמעיפות את הנפש שלי לעזעזל.
אני שוכח מה אני שווה!
אני לא נותן כבוד לעצמי, אני אפילו קצת משפיל את עצמי ואני יודע שזה לא בריא. התחלתי לקבוע את הערך שלי לפי כוונותיו של אדם אחר.
אני נהיה פסימי יותר ויותר ומתחיל לזלזל באספקטים אחרים בחיים שלי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
