לפני ככלות הק(כ)ול

סרט מסע הוא סרט כמו "אדם בעקבות גורלו" או "דרום אמריקה על אופנוע" . במסע הגיבור שלנו עובר שינוי כלשהו או מגיע לתובנה מסויימת שלא הייתה לו בתחילת המסע. הקשיים של המסע, הלבדיות ואי היכולת לברוח מעצמך מפגישים אותו עם כל השידים שלו.

לתרבות הישראלית המסעות ממש לא זרים כל חייל חולם על יום השחרור והעלייה למטוס (אחרי שחסך קצת) להודו, דרום אמריקה או למי שלא מיטטיב לכת, לאירופה או כל מקום אחר. אני בטוח שאלה שטסים לא מחפשים שינוי תפישתי של החיים שלהם אבל זה קורה במיוחד בהודו ובדרום אמריקה בו הטבע נותן אפקט חזק יותר של התחברות למקורות הרגש. משהו יסודי יותר.

כל אחד צריך לעשות מסע. החיים הם מסע אין ספק אבל השאלה היא אם אנחנו יודעים לקחת את הדברים היעילים לנו והחשובים לנו במסע כי אנו עלולים למצוא את עצמינו אנשים פחות טובים או ללא שינוי כלל לטובה אבל יש לומר שגם שינוי לרעה או לטובה הוא סובייקטיבי. בכל אופן אין דרך טובה יותר להכיר את עצמך מאשר לא להשאיר לעצמך מקום לברוח. התמודדות בעל כורחך עם הכל. 

למה אני כותב את זה? הייתי באירופה בשנה שעברה. אני מרגיש שפספסתי משהו בטיול. נהניתי וראיתי תרבויות חדשות אבל אני מרגיש שהמסע הזה יכול היה להיות יעיל יותר. אני גם חושב שעכשיו אחרי שאני שלם עם עצמי קצת יותר מפעם אני יכול לעבור מסע איכותי יותר, מטלטל יותר.

אגב, מסע יכול להתחיל מהסיבה המטופשת ביותר, זה לא משנה אם טסתי לארה"ב כדי למצוא את מדונה או להודו כדי להתנסות כנזיר העיקר שמה שמאחורי השאיפות יהיה משמעותי לנפש.

מאחל לכם מסע מרתק,

i will always love you

jackton