לפני ככלות הק(כ)ול

אז ניסיתי בחודשים האחרונים להדחיק את מה שאני מרגיש כלפיו. כבר חשבתי ששכנעתי את עצמי שזה לא זה. שזו אובססיה חסרת טעם. שיכול להיות שהוא לא מכיר בקיומי. אבל בכל זאת אני ממשיך לחשוב על האופציה השנייה: מה אם כן? מה אם הוא היה מכיר אותי ומתאהב בי? או לחילופין, מה אם הייתי מכיר אותו יותר טוב ומפסיק לאהוב אותו. התאהבתי ברוח, בדמות ואני לא יודע איך להתגבר. אני מאמין שהזמן עושה את שלו רק כאשר סיפור מסוים נסגר ולא משנה לאיזה כיוון. אני יודע שמשהו ביני לבינו לא נסגר. מצד שני אולי לא היה שם משהו כדי שייסגר. הרי אלה היו סטוצים עם שיחות קטנות מידי פעם (שיחות שאנצור).

 אז לא התגברתי עליו? ... כנראה שלא. עובדה שאני מקדיש לא עוד פוסט

כל הפוסטים הם עליו כנראה, גם בהעדרו מהם.

"אהבה הורגת, אהבה רעה"

i will always love you

jackton