קודם כל וואווווו.

אני לא מאמינה שעכשיו בשעה 12:20 אני אשכרה פותחת בלוג.

חשבתי על זה בעבר אבל בסופו של דבר ויתרתי.ולמה? אין לי מושג

אז בגלל שזה פוסט ראשון אני אשמח לתגובות  ואני אספר קצת על עצמי.

אז קוראים לי אדר ואני בת 16. בחופש הגדול שעבר התחלתי דיאטה בגלל ההורים. הדיאטה כמובן לא הייתה מבוקרת וזה התחיל להדרדר למצב כיום- "הפרעות אכילה". שנה שעברה נחשבתי "לילדה טובה" אחת שמצליחה בלימודים ומקבלת תעודת הצטיינות, פעילה בחברה , מתנדבת ולא מורדת.

אנשים החשיבו אותי לסוג של "מנהיגה". השנה הכל הדרדר. לא נכנסתי לשיעורים , הייתי נראת חולה כל הזמן , התחלתי לעשן ואני כבר לא בתולה(משהו שבחיים לא חשבתי שזה יקרה בגיל 16).

השנה הזאת הייתה לי כל כך קשה. אנשים נדחפו לי לחיים , לקחו אותי לרווחה, הבית ספר התערב בסיפור . ההורים שלי החליטו לא מזמן לקחת אותי למרכז להפרעות אכילה ברמת השרון. אני חושבת שזה חלק גדול בהחלטה שלי לפתוח את הבלוג. אני מפחדת, חדשה , מתוסכלת ומחפשת תמיכה ועזרה כי בחיים לא פחדתי ולא הייתי מבולבלת כמו שאני עכשיו. הלכתי לדיאטנית, רופאת ילדים, פסיכולוגית ופסיכיאטר. הבחנו שיש לי הפרעות אכילה ונכנסתי לתוכנית שלהם. אתמול היה לי פגישה שניה עם הפסיכיאטר- מסתבר שעכשיו אני מתחילה את הטיפול אבל הקטע הנורא הוא שבפגישה הראשונה ובפגישה של אתמול הוא דחף לי כדורים. בפעם הראשונה בלפתי, שיקרתי שלקחתי את הכדורים ואתמול אמרתי את האמת שבעצם לא לקחתי. הכדורים? הכדורים אמורים לגרום לירידת המרידות, להגיב טוב יותר לטיפול וכו וכו. הפעם הזאת אמא שלי אשכרה בודקת שאני באמת לוקחת ובודקת לי את הפה. אני ממש מפחדת כי ניסיתי להקיא את הכדור ויצא לי רק דם(אולי בגלל שהייתי בצום אתמול) משהי מכירה את זה? למשהי דחפו כדורים? איך לעבוד על אמא שלי?

אני כל כך בלחץ וחייבת עצה

סליחה על החפירות

ותודה רבה על הכל