" חלק קטנטן של השכל שלי, שעדיין לא איבד את שפיותו,צווח נגדי שאלות.
למה אני לא מפסיקה את זה? יותר גרוע,למה אני לא יכולה למצוא בתוכי שום חשק לרצות להפסיק את זה?
מה זה אומר שאני לא רוצה שהוא יפסיק?
מה זאת אומרת שהידיים שלי צמודות לכתפיים שלו,וטוב להן כשהן חשות כמה הכתפיים שלו רחבות חזקות?
מה זאת אומרת שהידיים שלו מצמידות אותי אל גופו חזק מידי,ובכל זאת לא מספיק חזק בשבילי?
השאלות היו מטופשות,כי ידעתי את התשובות.שיקרתי לעצמי. ג'ייקוב צדק. הוא צדק לאורך כל הדרך. הוא יותר מחבר בשבילי.
זאת הסיבה שאני לא יכולה להיפרד ממנו-כי אני מאוהבת בו"
(מתוך ליקויי חמה,סטפני מאייר)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
