הבלוג של מיקו

היום קראתי למוות בשמו האמיתי,

עלולאד.

עלולאד הוא קפטן נבחרת הבייסבול של ז' 2.

לאחרונה שמו לי בבי"ס מלא שלטים על טורניר הבייסבול העצום.

תלו שלטים בכל פינה, חור או כוס לח על הכיתות המשתתפות בטורניר.

כמובן ששמו אותנו נגד הכתה הכי טובה בבייסבול- ז'2.

אנחנו באים בתור השלגיה של האירוע.

הרי ברור לכולנו שאין לנו סיכוי. אנחנו באים להלחם על הכבוד ואולי להרוויח כמה תותים בדרך.

בכל מקרה מינינו את ציפלוך שטיין לקפטן כנגד כל הסיכויים.

הוא החליט שאין צורך באימונים ואמר שבייסבול זה משחק שלא צריך להבין בשביל להצליח.

כולנו קפצנו עליו בשאגות ובעיטות ואני עליתי לראש המהומה ותפסתי את סרט הקפטן.

קבעתי מיד לוח אימונים מדוקדק לשבוע הקרוב.

רגע! אין לי מושג איך לשחק!

זה הכה בי שחזרתי הביתה לאחר יום הקולנוע.

החלטתי לעשות מעשה וללכת לאדם שמבין בכל דבר ככלל, ובבייסבול בפרט:

איש הדעת.

באתי אליו עד הבית. הפעם הבן זונה לא יוכל לברוח.

דפקתי בדלת. הוא לא היה בבית, אבל ראיתי פתק עם כל החוקים של כדורגל.
הוא כל כך חכם.

הבאתי את החוקים לחבר'ה, אבל משום מה נופיתי מהסגל.

אחרי יומיים החזירו אותי כשהבטחתי שאני אעשה גרון עמוק לכל הנבחרת
אין לי מושג מה זה אבל זה נשמע טוב.

בכל מקרה הגיע האימון הראשון.
לבשתי בגדים מפוארים .

כי בכל זאת, זה האימון הראשון שלי כקפטן
לבשתי חליפת מלאך ופפיון.

כל עשרת חברי הנבחרת הגיעו,
פלוס 4 מעודדות כונפות שאף אחד לא הזמין.

לפי החוקים שאיש הדעת השאיר לי על הדלת, חובה שיהיו 10 שחקנים:
1 שוער
5 חובטים
ו-6 שמנים

לעזאזל!
יש לנו רק 4 שמנים.

אבל כל השאר בעלי כושר ירוד, אז אני מקווה שזה יהיה בסדר.

בכל מקרה אזרתי אומץ ותפסתי פסון קשוח והתחלתי לצעוק עליהם.

באותו רגע הגיע הקפטן האמיתי של הנבחרת והכניס לי שתי סטירות לחי.
ניסיתי להסביר לו בנימוס שרק השתעשעתי.

אבל הוא העיף אותי בבושת פנים והכה אותי בישבן מס' פעמים.

אוף..שוב זה קורה לי!
כולם צעקו "ארנולדדדדדדדדדדדדד!!!!!!"
ואני שאלתי "מה?"

ידעתי שהייתי צריך להשאר בבית היום.

יאללה ביייייייייי