הבלוג של מיקו

היום היה לנו טורניר הבייסבול היוקרתי.

הגיעו רבבות צופים, כווולם היו שם, כל המי ומי.

ביציע הכבוד ישבו תמרי שוורץ, אבבה , ברוס, אלוויס, נוש, קליין, מוריס, מר דאהן, סמיילי שטרן, שרוליק, יופי טופי, מו, ג'ו ובובי הכלב.

מה עושה שם כלב מדבר??

ביציע המשרתים ישבו סמית סמית', ממבו סמבו וכל שאר החלאות.

ההרכב היה אמור היה להיות: אבבה, בופה , תמרי שוורץ, פם פופמינו , קליין וסמית'.

אבל קליין החליט להגיע לבי"ס עם נעלי עקב ושמלה ובכלל זה לא יכל להשתתף במשחק.

יורם ארון היה אחראי על הבלגן והאוכל.

סידרו לו מושב כמו של מלך מאחורי השער, ומאות ניפות פינקו אותו במהלך המשחקים.

עוף בגריל היה השופט המצויין, ששפט ללא רבב.

על כל עבירה הוא שרק, כמו שצריך.

בכל מקרה הקבוצות הסתדרו בחניון התת קרקעי הענק שברוס חפר כבמעשה סולטן.

במלתחות ניסו להתנקש בצפלוך שטיין, כי חשבו שהוא עוד הקפטן.

למזלי פגעו בשחקן הכי טוב שלנו, אז העלו אותי מהספסל.

עמדתי בשער.

מאחורי ישב הקהל הצחקני.

בין השאר היו מאחורי היו 2 דובים וקוף שמחאו כפיים והכו בתוף ללא הפסקה.

כולם עלו למגרש.

שמו את המנון ארה"ב, מהסוף להתחלה - כנהוג במעמדים האלה.

שריקת הפתיחה נשרקה.

נכנס לי משהו לעין אז התחלתי לבכות ולא לשים לב לנעשה במגרש.

הקופים מאחורי התרעמו - הו הא הו הא הו הא.

הקופים האלו הריחו כמו הצרות שלי.

בדיוק איך שכל הפילים עזבו את המקום בכעס, הגיעה ההתקפה הראשונה של הממלכה ז' 2.

בעטו לי פס פשוט למסגרת.

במקום לתפוס את זה כמו חוכמולוג, עשיתי מעשה שטות והדפתי את זה ישר לרגליים הלא נכונות.

2-0 להם.

אני יכול להתנחם בעובדה שהגול הזה הייתה השפלה.

עכשיו כדי להציל את כבודי אני אצטרך לעשות משהו חריג.

תכננתי בראשי בדיוק מה אעשה:

אחכה שתהיה עוד התקפה חסרת מעצורים,

אחטוף את הכדור מהחלוץ תוך כדי גלגלון,

אעקוף את כולם עד הדרך ושער ואבקיע - על מנת להשוות ל-3:3.

איך שאני מתכנן את ריקוד השמחה שלי, לא שמתי לב וקיבלתי גול מחצי מגרש.

באותו רגע קרה משהו שלא אשכח.

נשמעה צרחה אימתנית שבצורה מחשידה הזכירה את קולו של קיפניס, אבא של אבבה.

לפתע נזרק למגרש מטען חבלה.

אבבה ניגש לבעוט אותו מחוץ למגרש. אך ברגע שכף רגלו הענוגה נגעה בו הוא התפוצץ ועפה לו הרגל הרחק מעבר לים.

הייתי לא מרוכז כל המשחק.

חטפתי גולים שאפילו סבתא של תמרי הייתה עוצרת.

הפסדנו באשמתי 17:0.

לזכותי ייאמר שהייתי מנומס וקבלתי את ההפסד בכבוד, לעומת כל הקבוצה שרצו לאכול אותי.

בכל מקרה אח"כ אני ונבחרת החלומות שלנו נשארנו לצפות בשאר הטורניר.

היו שם קבוצות מכל המינים והצבעים.

היו קבוצות אתניות שניסו להרוס את מהלך הטורניר.

היו קבוצות מיעוטים שניצחו כל מי שנכלא לדרכם.

אבל הקבוצה הזוהרת של הטורניר היתה קבוצתו של דיסקו.

דיסקו הוא טחון בצורה שלא תאמן.

לאבא שלו יש צבא פרטי של בריונים קוראים להם החצאיות החומות, אם אני לא טועה.

 רק היום הוא נכנס לרשימת 2 המשפחות העשירות של המדינה.

בכל מקרה החצאיות החומות היו אחראיים על האבטחה של הטורניר.

דיסקו רץ ועבר את כל מי שניסה לחטוף לו.

הוא הבקיע כ-52 שערים בשני משחקים עד שהם הודחו.

משחק אחד הקבוצה שלו נצחה 2:0 ובשני ניצחה 5:1.

אחרי זה הגיע משחקם של הקבוצה של רוברטו, מהכיתה של חביבה.

בקיצור איזה מורה , שיורם ארון קורא לה "הכונפה" הלכה ונתנה מציצה לכל אחד מהם.

הם ניצחו 1:0 משערים של רוברטו, פינצ'ר ובסאם.

קיצר היו עוד משחקים משעממים אבל אני אחתוך ישר לגמר.

לגמר עלו 2 הקבוצות החזקות ביותר:

ז' 2, והכיתה של רוברטו, הלא הוא מהכיתה של חביבה.

ההרכבים היו כדלקמן:

ז'2: עלולאד (קפטן), קיוטו, שרדר ועוד כ-30 שמנים וכ-22 בעלי כושר גופני ירוד .

הכיתה של רוברטו: רוברטו, פינצ'ר, בסאם, אח של חביבה, שרוליק וסמיילי שטרן.

מהלך המשחק:

דקה 2: רוברטו מוסר לקיוטו שדופק בשרדר - גולללללללללללללללללללללללללל אווווווווווווווווו 2:0!!!

דקה 8: שרוליק הודף, סמיילי שטרן מטביע וזה גוללללללללללללללללללללללללל אוווווווווווווווווווווו 6:8!!

דקה 10: פינצ'ר מורחק כי הוא בכלל כלב.

דקה 91, זמן פציעות: אח של חביבה דופק שתי סתירות לעלולאד בישבן.

עלולאד מתעצבן וזה גוללללללללללל 3:0!!!

זה הזכיר לי את המשחק שאנחנו שחקנו קודם!

וגם שיר שהיה כתוב על הקיר:

כך נגמר לו עוד משחק / נפגש מחר אמר לי הרב

נדבר בעתיד / חג שמח לכל תושבי ישראל!

אוהב, מיקו אבוטבולשווילי בן מקרנה

יאללה בייייייייייייייייייייי