התחלתי ללמוד היום למבחן גדול שמתקיים מחר.
מבחן שאנשים התחילו ללמוד אליו שבועיים לפני.
לא שזה דבר טוב, אבל היו אילוצים ודברים שלפי דעתי חשובים יותר מאותו מבחן מחר.
אתמול דיברתי עם מישהי מהכיתה,
היא שאלה אותי מתי התחלתי ללמוד
אמרתי לה שרק מחר אני מתחיל
היא הייתה בשוק ושאלה "אתה תצליח?"
"אין ברירה, אני אצליח"
סתם משהו שעלה לי לראש עכשיו ואני חושב שיש מקום שאנשים יקראו את זה.
מאז שהתקבלתי לאותה יחידה
שמוגדרת בצבא כיחידה מובחרת,
כל היחס אליי השתנה.
אנשים עוצרים אותי בשכבה מתפעלים ושואלים שאלות כאשר הרוב מסווג.
אתמול הייתי במסיבה כל הערסים של השכבה דיברו איתו ושיבחו אותי וסיפרו לי איך העיפו אותם ביום סיירות.
אנשים שאני לא מכיר מתחילים לדבר איתי ואומרים שהם שמעו עליי "אתה ההוא שהתקבל ליחידה הזאת לא?"
אני לא אוהב את זה.
בהתחלה זה היה נחמד מחמאות.
אבל דווקא האנשים שמכירים אותי טוב רק אמרו לי יפה מאוד ובהצלחה בעתיד.
הם באמת מכירים אותי
הם מודעים למה אני באמת.
חברים זה אחד הדברים החשובים ביותר בחיים.
צריך להשקיע ולטפח אותם.
בסופו של דבר לחברים שסביבך יש השפעה עליך וככל שהחברים שלך "חזקים" ו"אמיתיים" יותר ככה אתה טוב יותר.
נ.ב.
היום גילו לי שאני הולך להגשים סוג של חלום קטן
גדול.