שצףקצף של עצבים הוצאתי..  עכשיו הסברים:

בשעות הבוקר המוקדמות יצאנו לטייל.. את הטיול לא תיכננו ז"א את המסלול, אבל ידענו שיהיה סדר מסויים-

קודם הולכים לכרכור לאבא של רעות אחורי זה לעכו,כיוון ירכא לקנות בגדים קצת סיבובים בעיר העתיקה ובנמל ואז הולכים לישון באוהלים בחוף טנטורה..  [נא לזכור שאסור לתכנן מראש דברים תמיד יוצא ההפך בסופו של דבר..!!]

יצאנו מהבית בערך רבע לעשר,נראלי.. הכנו מראש את השמיכות,אוהלים,אוכל,מנגל,בשרים,בגדים בקיצור ארזנו מזוודות..

היינו אמורים לצאת כל המשפחה שלנו חוצ מאחותי הגדולה שהיא באילת, בסוף יצאנו רק אני אמא ושרית כי אבא היה צריך להישאר במרכז כי היו בעיות עם המשאית במוסך ובלה בלה בלה.. אז יצאנו רק אני,שרית ואמא, אפרת חברה של אמא שלי הבת שלה רעות והכלבה שלהם,נלה..

(הפרטים מאוד מעניינים אתכם אני בטוחה, אבל אין מה לעשות אני חייבת לספר הכל בפרטי פרטים..בשבילי כמובן!)

את כל מה שהכנו מראש ללינה לא לקחנו בסוף כי רבע שעה לפני שהחלטנו לצאת אפרת אמרה שלא כדי שנישן בחוף כי מצפה יום שרבי אבל לילה קריר ורוב הסיכויים שנעוף עם האוהלים.. אז התבאסנו ועזבנו את הכל, אבא שלי שמע שבוטלה הלינה אז הוא גם ביטל את ההגעה שלו כי הוא היה תקוע עם המשאית אז הוא אמר תסעו נשים לבד ותעשו קניות ואני יהיה פה..

טוב, אמרנו וכך היה..

אז יצאנו בערך ברבע לעשר אפרת באה לאסוף אותנו עם האוטו שלה ויצאנו לדרך, שעתיים נסיעה והגענו למחנה שמונים שם הייתה תאונה מחרידה :(( אופנוע התרסק על שמשה של מכונית אעאעא איזה צמרמורת לא יכולתי להתסכל אני שונאה דברים כאלה אחורי זה אני חולמת עליהם בלילה..:[ אני מאוד מקווה שאין הרוגים או פצועים ואם יש שיחזרו הבייתה בשלום ויחלימו..] אחורי רבע שעה הגענו לכרכור, שם עשינו עצירה ראשונה, הגענו לאבא של רעות כדי לקחת ממנו תשלום של בניזונות (מזונות) והמשכנו לדרכינו..

דווקא אחלה וילה יש להם ואחלה ילדים..

אממ המשך נסיעה ועצירה בכפר מסריק לעצירת אוכל ופיפי= בכפר מסריק האוטו התחיל לעשות קצת בעיות.. אבל הנחנו לזה אמרנו עד שנגיע לתחנת דלק ונבדוק את העיניינים..

התקשרתי לסלעית שגרה בכפר מסריק אבל היא אמרה שהיא בירושליים, חבל.. רצינו לראותה.. אז לבנתיים אכלו כל השמנמנות קציצות+כל מיני דברים מקולקלים (אני קוראת להם ככה כדי לא להתפתה לאכול מהם..) ואני אכלתי רק מלפפון!! :\ ואז הלכנו לחפש מקום לעשות פיפי בין החיפושים בקיבוץ מצאנו אישה שלכדה נחש.. אולי ארסי לא יודעת היא מילמלה איזה שם ואיזה סוג.. לא זוכרת..

זה הולך ככה:

האישה:"תיזהרו בנות לא להתקרב אני חושבת שהוא ארסי.."

רעות:"ומה הוא יעשה לי אם אני אגע בו?"

האישה:"אני לא מרשה לך.."

רעות:"נו למה הוא כזה חמוד רק ליטוף קטן.."

האישה:"תגידי אין לך חיים את לא רוצה לצאת לבלות עוד הלילה.." "אני לא מרשה לך ותתרחקי כבר.."

רעות:"פליזז"

האישה:"את רוצה למות?"

רעות:"לאא! אבל.."

האישה:"הנה המפתח לכי תעשי פיפי.."

איזה אישה חמודה עם סבלנות.. =))

לאורך על השיחה האישה ראתה שאני עושה מן פרצופונים כאלה כי אני לא כ"כ אוהבת אותה(את רעות) או את ההתנהגות שלה בפרט..

אז האישה אומרת לי:"אני מעריצה אותך על הסבלנות.." אמרתי לה:"כן אה.." "תודה לך" האישה:"אין בעד מה בכייף, אבל תרחיקי אותה לפני שאני מקישה אותה.."

אחורי ההפסקה המשכנו לדרכינו עם חששות שהאוטו יעשה בעיות, הגענו לירכא לפני זה עצרנו בתחנת דלק והאיש מילא לנו דלק+מים+שמן+מים מזוקקים.. והכל היה תקין..

הגענו לירכא והתחלנו לחפש בגדים בין השלל שהיה בחנות דגתי ברשתי.. גופיה ומכנס עד הברך שחור אלגנט-ספורטיבי של FILA.. שתי חולצות אחת של קיטי בפייטים כאלה ואחת של בטי בופ.. ולא מצאית נעליים יפות ולא רציתי ג'ינס מכאן..

אאז סיימתי את הקניות שלי סה"כ 256 ש"ח.. אורייט! שמחה ומאושרת יצאתי מהחנות.. :]

היו כל מיני סיטואציות מצחיקות בחנות.. וכל מיני צחוקים והסתלבטות על הבגדים אבל אין לי כוח.. (יש לציין שכל עכו וירכא בפרט ,מלאה בערבים..)

כל פעם שראינו קבוצות של בנות ערביות עם גלביות ורעלות אז אמרתי כל פעם "מה הן התחפשו לערביות?" והתפוצצנו מצחוק! =)

הנטשנו את ירכא ושמנו פעמינו לעבר עכו.. בעכו לא מצאנו כלום..

הסתובבנו קצת בשוק, הכל שם יקר, תפסו פוזה הערבים, לאן שלא הולכים ערבים היה כ"כ מפחיד, למרות שהם ישראלים אני כל הזמן פחדתי אז אני וליליה(אמא שלי..) הלכנו מחובקות כל הדרך =) והיא שמרה עליי, כפרעליה :]

שהלכנו לעבר עכו העתיקה עברנו ליד מזגד, כנראה שבידיוק היה תפילת מואזין וזה בקולי קולות.. אמא שלי בשיא הטבעיות:

"אתם שומעות את זה..?"

אנחנו:"אפשר לפספס??"

אמא:"כן אני רק עכשיו התחלתי לשמוע.."

אני:"כי רק עכשיו שמת את המשקפיים"

אמא:"יכול להיות, אה אבל למה? מה הקשר בין השניים?"

אני:"כי את לא שומעת בלי משקפיים?!"

וכלנו השתנו במכנסיים!!! חחחחחחחחח אין עליה אני מתה על היציאות שלה!!! :)))

אחרכך.. נכנסנו לשבת באיזושהי מסעדה נראה קוראים לה אבו קריסטו.. או משהו כזה..

זה מסעדה שמומחית בדגים,בשרים,פירותים ואוכל עממי..

אז נכנסנו..

אני מראש אמרתצי שאני לא מעוניינת אני שונאה דגים!!! איכססה , לא אוכלת את הבשר שלהם!! ולא פירות ים!! ואל כלום!!

אמא שלי אמרה שהיא תאכל ביחד עם שרית דג ואפרת ורעות יאכלו ביחד חזה עוף..

אני אמרתי שאני לא אוכלת כי זה מסריחח, אין אוכל שאני אוהבת וזה בהתאם לדיאטה שלי..וזה של ערבים, ז"א לא כשר.. ואני נגעלת מהכלים וכל מיני כאלה..וזה באמת נכון, אני לא מסוגלת!! גם אמא שלי מקפידה על כשרות של כלים בשר חלב וכאלה.. אבל היא אמרה שהיא כמירה את המסעדה והייתה שם כמה פעמיים והיא לא מתנגדת ויודעת מה הולך אצלהם במטבח.. אני לא נענתי להסכמה.. וישבתי בשילוב ידיים !

מה אני יעשה שאני בררנית באוכל?? אני לא מסוגלת שזה לא יהיה כשר, לא מסוגלת לאכול דברים מגעילים כמו אלה שנזכרים למעלה, לא מסוגלת שיש פיתות ומצות על השולחן ביחד זה כן מפריע לי,לא יודעת מי אכל בצלחות שמלפני טרליון שנה, אין הפרדה בסכום וכאלה.... אמא שלי: "מה מפריע לך אומרים לך שזה לא נגע, נאה לך שאני הייתי אוכלת??" אני:"אמא את זאת את ואני זאת אני.." אופפ :\ שונאה שמתווכחים איתי על זה שאני בררנית.. :\

אז ישבתי עליהם והסתכלתי איך הם אוכלים את האוכל הזה, ורק אכלתי כמה חתיכות של צ'יפס כדי שאני לא ימות מתת תזונה כמו שאפרת אמרה לאמא שלי.. כן בטח נראה לך באמת1! =) בחיים לא..

כהתחילו להגיש את האוכל אמא שלי כרגיל מנסה לדחוף לי אוכל, לא רוצה מה את לא מבינה?!

כשהגיע הדג התחילו לי צמרמורות בגוף יאאאכס , שונאה!! המלצר עמד ממולנו אבל רחוק.. שרית ואמא שלי מדסקסות על הדג.. מה אוכלים בו ומה לא.. אפרת בצלחת שלה אני מסתכלת בגועל.. ורעות מסתכלת על שרית ועל המלצר זה באותו מבט.. נווו לא יודעת איך להסביר.. פתאום היא שואלת "יש לו עיינים כחולות?" ואנחנו תפסנו צחוק!!! של החיים לאא מה פתאום אני בכלל נגעלתי.. רעות:"אה לא" אני:"~נשפכת מצחוק~ היא מדברת על המלצר י'שכל ואתם מדברות על הדגים" חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח כולנו צחקנו..

אחורי זה המשכנו להסתובב בעיר העתיקה היה כבר משהו בססיסות שבע, ואז חזרנו לאוטו הכל היה כרגיל.. והתחלנו ליסוע..

משנכנסנו למסעדה הדרקית הזאת ועד שיצאנו הייתה לי הרגשת גועל.. :\ ובכלל זאת השבת היחידה שהטיול שלנו מתארך עד לשעה כזאת שאפילו לא עשינו קידוש, לא הדלקנו נרות ובכלל אין הרגשה שלש בת.. זה כ"כ עיצבן אותי בגלל זה לא היה לי בכלל חשק להיות בעיר המלאת ערבים הזאת ובפרט במסעדה הזאת..

חוצ מלהגיד שבת שלום, שומדבר לא הוזכר :\ וזה חבל לי.. כי יש לי משהו שונה בהרגשה, אני מרגישה מזועמת כזאת אפילו אני לא יודעת איך לתאר את ההרגשה ואיך להסביר אופפפ :(

לא משנה!

יצאנו לדרך..

הגענו לאיילון דרום פתאום בוםםם האוטו נעצר!!!!!!!!!!!!!!!

אמאלה' איזה פחד!!

עזבו שכל הנסיעה הייתי מבואסה בגלל כל המסעדה והרגשת שבת הזאת, זה אכשהו עבר לי קצת..

פתאום זה????

נבהלנו..

וזה כביש סואן, כביש ראשי.. איזה פחד!! פחד מוות,פחד אלוהים..

אנחנו רוצים לרדת מהאוטו לראות מה קורה בתא מקדימה ואי אפשר לצאת, אין לנו אורות יש לנו נזילה של משהו הוכל חשוך וקור אימים בחוץ.. איזה פחדדד :\

אמא שלי איכשהו יצאה, כולנו נכנסנו ללחץ לא ידענו מה לעשות.. אמא שלי ואפרת ציוו עלינו לא לעשות בלאגן,לא להיבהל ולא לרדת מהאוטו!!!!!!!!

ראינו את הבעיה, הלך המנוע והאורותת.. התחלנו להזעיק גרר התקשרנו לאבא שלי שיבוא לחלץ אותנו, (מזל שהוא לא בא אחרת היינו מבלים את השבת בצומת!!) לסטלה שעובדת במשטרה שתבוא לגבות אותנו.. חצצי שעה אנחנו על הכביש האוטו בצבע שחור ובקושי רואים משהו.. לא אותנו ולא את האוטו.. האנשים נוהגים כמו מטורפים.. פתאום איזה אוטו אחד מאותת מתקרב אלינו מאחורה פתאום בלימה!! "מה למה אתם בתוך האוטו זה מסוכן כמעט והייתי נכנס בכם!!" אנחנו: "אין לנו מה לעשות.." הוא:"נכון אתם צודקות אני מצטער.." והלך..

(תוך כדי כל הבלאגן רעות ושרית מתלוננות על פיפי+הכלבה שגם לה היה.. אני מתלוננת על רעב שלא אכלתי כלום מהבוקר שאכלתי את החביתה המזורגגת הזאת..)

פתאום..

משטרה באה..

"מה קרה" "איפה האורות,איתותים איפה כל כללי התנועה שלכם??" לחץץ,פחד,שיקשוק.. לא ידועת כבר איזה הרגשה הייתה לי :\

התחלנו לגמגם את הבעיה, כאילו אמא שלי ואפרת.. והשוטר אמר "טוב עד שיבוא הגרר אנחנו נעזור לכם עם האורות נגבה אתכם "סבבה אמרנו.."

התחלנו לךהזעיק את סטלה שהיא עובדת במשטרה שתבוא לחלץ אותנו עד שאבא שלי יבוא.. לצעוק על הפקידה מהגרר בטלפון ששעה כבר אנחנו מחכים (עברו 40 דק' מאז שנתקענו) ושיזדרזו כבר..

פתאום, השוטרת יוצאת "אנחנו מזמינים לכם גרר מהמשטרה ואתם תשלמו".. בידיוק סטלה באה היא חברה טובה של אמא שלי ואופרת והיא עובדת במשטרה אז ניצלנו בנס.. והכל נסגר.. אחורי רבע שעה הגיע הגרר,אבא שלי והגענו הבייתה בשלום..

יצאנו לטיול משעה 10:15בבוקר חזרנו ב-21:20 בלילה!!! היה מתיש!!!!

קשה לי ממש עם איך שהכל התנהל היום..

אבל את הנעשה אין להשיב..

אני רק מודה לך אלוהים שבשמיים, בורא עולם ששמרת עלינו הצלת אותנו מכל מה שהיה צפוי לנו היום..

שהכל עבר בשלום..

ושחזרנו בריאים שולמים הבייתה למחוז חפצינו..

אין כמוך באלים ה'!!

אני אוהבת אותך!!

תודה על הכל1!

אחורי מקלחת שירדה קצת הזועמה, אחורי שמילאתי את בטני בקצת אוכל..

ואחורי שפרקתי את כל הבלאגן..

נרגעתי קצת..

אני ממש ממש ממש מצטערת על כל הפרטים המיותרים ובעיקר על החפירה.. אבל לאנורא..

אני מקווה שיותר לא יהיו טיולים עם הפתעות כאלה.. ושלא יפלו על חשבון שישי שבת בנוסח יהודי מסורתי.. זה ממש חסר לי :\

אז שבת שלום חומדים ולילה שקט!

חייכו =)