לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


"You gave me roses and I left them there to die"

Avatarכינוי:  המסכה ירדה, ונשארה אני.

בת: 28

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2011    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

8/2011

הריב הרציני שלי ושל אימא.


זה קרה לפני כמה דקות, הריב הרציני הזה. בדיוק נכנסתי לשטוף את החומר נגד הקשקשים ולהתקלח. אימא שלי נכנסה לחדר המקלחת ואמרה לי "אל תבזבזי הרבה מים, אני גם צריכה להתקלח". מכן הכל התחיל. לאחר בערך חמש דקות היא נכנסה שוב והתחילה לצעוק עליי "למה את מבזבזת כל כך הרבה מים?! את יודעת שאין לי כסף לשלם!" ועוד כאלה, בסוף היא יצאה וכל המקלחת הפריעה לי. זה פשוט נימאס לי, מקלחת זה דבר שבו אני לא רוצה שידברו איתי או יהיו לידי או יטרידו אותי, במקלחת אני נרגעת, ובמיוחד כשאני יוצאת להתנגב אל תעשו את זה, זה הזמן שלי! ואני צריכה אותו בשביל להרגיש טוב ונקי!

היא ממשיכה לצעוק בלי הפסקה, ובאמת, אני לא יודעת כמה אוויר נשאר לה, כמה שאני לא מכבדת אותה ושלוקח לי שעה להתקלח ושאני לא מכבדת את הבית ואת הכסף והעבודה שלה... התחלתי כבר לצעוק עליה "תעזבי אותי בשקט כבר!" "תפסיקי לדבר!" וכאלה, והיא המשיכה לחפור ולחפור לי בשכל שאני לא חוסכת. אז מה שאני לא כמו בת דודה שלי! אז מה שלוקח לי יותר מחמש דקות להתקלח ולחפוף! זה אומר שככה את צריכה לצעוק עליי?!

היא פשוט פתחה את הדלת מלאה בדמעות ובחיים שלי לא ראיתי אותה ככה (רק פעם אחת), היא נראתה ממש אומללה והיא בכתה כל כך חזק! מה כל כך עשיתי לה?!

אני מודה, נשארתי אדישה ובכלל לא בכיתי, אולי רק כמה דמעות, את כולם החנקתי בגרון, לא רציתי להפגין חולשה. והיא צועקת עליי שאני כל כך אדישה ולא אכפת לי, את מצפה שאני אבכה?! אני יודעת שאת עושה הכל בשבילי ורואים את זה, אבל את לא חושבת שאני צריכה קצת מרחב ושקט מימך?! היא צעקה עליי "את לא הילדה שלי!" "לכי תחפשי אימא אחרת!" "עופי מהבית הזה!" "אל תדברי איתי!" "תראי מה עשית לי!" "אני לא סובלת אותך!" "כלבה, מפגרת, אדיוטית, פראית!" "אני נשבעת לך שאני ארצח אותך עם את לא תצאי מכאן!". ואת האמת, אני ממש מפחדת מימנה. כבר קרה שהיא הרביצה לי ממש חזק וקיללה אותי, וצלפה בי עם חגורות ואני ממש מפחדת מימנה, כי זה פשוט כל כך כואב. וכשסוף סוף יצאתי לכיוון הבית של בת דודה שלי בשביל לישון אצלה הלילה היא חוסמת לי את היציאה וצועקת עליי לחזור אל החדר או שהיא תרצח אותי כאן ממש ועכשיו. ואני אומרת לה שאני לא רוצה והיא בעצמה אמרה לי "לעוף מהבית הזה" ולא, בסוף חזרתי לחדר. אני כל כך רוצה ללכת לבת דודה שלי עכשיו, אני לא רוצה להיות פה בכלל.

דמאט אישה, אני מתחרטת על זה שהייתי "אדישה ואטומה" ואני מתחרטת שלא אמרתי "סליחה" אבל באמת, באמת, באמת, שכבר נימאס לי ממך!

אני ממש מפחדת שהיא תפגע בעצמה, כי היא תמיד מאיימת על החיים שלה ובוכה שהיא בסוף תמות או תהרוג את עצמה בגללי.

נכתב על ידי המסכה ירדה, ונשארה אני. , 11/8/2011 17:47  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




3,576
הבלוג משוייך לקטגוריות: האופטימיים , המשועממים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להמסכה ירדה, ונשארה אני. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על המסכה ירדה, ונשארה אני. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)