כל יום כתם חדש על הכרית
מדמעות שחורות שמתייבשות
ולא רוצות להעלם
לא רוצות שהחיוך יטשטש אותן
אז תסתכלו על הכרית ותזכרו שבכיתי עד שנרדמתי. ואולי בכיתי גם בבוקר.
אולי טמנתי את הראש בכרית, וצרחתי.
אבל לא שמעתם
אתם רק יכולים להכנס לחדר כשאני לא פוקדת את המיטה ולראות כתמים שחורים בכל פינה.
וכשאני הופכת את הכרית גם הצד השני לא נקי, אין מנוס.
החדר ברדק ואני ברדק ואני שוכבת במיטה מנסה רק שזה יקח אותי, בלי אוכל בלי מים גם בקיץ, רוצה לשקוע לשינה נצחית.
הכישלון מלווה כל צעד וכל מחשבה ואין לי אויר, רק עשן.
כינוי:
Cassie .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
