הומו.....ודתי

מאז שגיליתי על החבר הטוב ביסודי, הוא לפעמים עולה לי במחשבות. ב24 שעות האחרונות העסיקה אותי ההשערה מה היה קורה לו לא הייתי עובר לבית הספר הדתי בכיתה ה', אני והראל היינו ממשיכים להיות חברים טובים ובסוף היינו מגלים אחד עם השני והיינו זוג והוא היה מתחתן איתי ולא עם הנוכחי. כמה זה היה פשוט וקל. כמה סבל, דכדוך ודיכאון היו נחסכים לי . אחרי הדישה בכל זה, אני מודה לאלוהים שזה לא קרה. לא קיבלתי דברים על מגש של כסף, עברתי את החיים בנפילות וקימות, בחישול, התפתחות, הוויה. אין לי ספק שאלוהים בחר בשבילי את הדרך הזו כי היא הטובה לי. כי היא שתממש את מלו הפוטנציאל הטמון בי. היא שתוציא ממני את המירב, את האותנטיות, את הצריפה, הטוהר...

סוף הדרך תגיע לסיומה ואתרפק מאושר

אני שוב מגיע למסקנה כמה חשובה הדרך. וכמה הדרך היא החיים. וכמה שאני צריך לחיות את החיים עכשיו, הרגע.