כשאחד מהסימסטר רצה להתחכם ולהראות כביכול שהוא יודע ע"י שזרק משפט שכלל לא למדנו...
המרצה אמר "אז פה מישהו שעשה את הקורס 5 פעמים" ובכך שחרר בשניות את כל הרוח מהמפרשים.
הבומרנג של החיים חי וקיים תמיד. הוא מפתיע כשאנו לא מוכנים... הוא מופיע בדיוק כשנדמה לנו שאולי הוא עזב אותנו סופסוף בשקט.
גלים הם מילת המפתח בחיי.. מעניין כמה פעמים כבר הזכרתי זאת.
כל פעמים הם מקבלים נופך אחר. היום - כמעט נופך מתמטי.
ישנן אקסיומות שקשה לשבור.. ישנן אקסיומות שכלל לא ניתנות לשבירה.
למה נועדו חיי? להיות כשטף אקראי או כמסכת חוקים ?
יש ריח לתשובה הזאת. אני בלימודים... זו הייתה אמורה להיות נקודת זינוק שתמיד ייחלתי לה.
הריח חלש ובקושי מגיע לנחיריי... בניגוד לריחות המשברים והבשמים הנוראים האופפים בירכתי האוטובוס בבוקר.
זו עקשנות.. כמעט כמו תכונתו הניצחית של עם ישראל, מאמין אני כי "בבוא היום חבלים יותרו, חבלים ישככו".