לפעמים אתה צריך לחטוף סטירה ולא יעזור בית דין!
אתה צריך לחטוף אותה כ"כ חזק עד שתשאיר אותך בהלם.. תנער אותך.. בתקווה שתחזיר אותך למוטב.
חכמים לא יחכו לסטירה כזו או אחרת, הם יבינו שאם משהו לא טוב כדאי להתרחק גם מבלי טריגר כזה או אחר.
אני לא נמנה בין החכמים.. ואני לא בטוח שהסוגיה הנידונה היא בהכרח "לא טובה".
הקטע עצמו הוא אנומליות בפני עצמה. אך לכל אורנטציה שיש לה גבולות עם תחום המין, מסתפחות סטיות נוספות - כל אחד והסטיות שלו.
אינני שונה מכולם .. אני בקטע אך גם בקטע של סטיות אחרות.
ישנן סטיות שהשפעתן מינורית וההבדל בין נכוחותה של הסטייה להעדרותה כמעט ואינו מורגש. מנגד ישנן סטיות שמפירות את כל הרציונאל.. שאפילו סותרות את היעדים והמטרות - שהשפעתן מכרעת.
מחר יום הדין. ביקשתי למצוא מענה לקול הקורא בי לבצע דבר כזה או אחר. זו אינה גבורה להקשיב תמיד לקול הפנימי ואני עוד לא אמדתי על ההשלכות שהיו לצעד הזה - בתקווה שתעדרנה השלכות שליליות. בכל מקרה, השלכה ראשונה מורגשת באופן כ"כ בוהק מהשנייה שהחלטתי לקחת את אותו צעד היא הצורך להיטהר. עוד כשאני בטומאתי החלטתי לכתוב ולתעד למען רשומה זו וההצהרה בעקבותיה תקבלנה תוקף מוחשי, רישמי, מבוקר.
אתה מרגיש שהחיים עצמם הם לא מסלול אחד כמו שהרבה סופרים/משוררים נוטים לתאר. החיים דומים לרשת מסועפת ביותר: שביל אחד לא בהכרח מחייב הימצאות בשביל מסויים... אלא דוקא בשביל אחר לחלוטין. אין חוקיות! האינדיוואליות מתממשת בצורה שאין כמוה
המפחיד זה שהאחריות ניתנה בידיים שלך.. אתה תחליט בהתאם לתשומות האינדוואליות שלך מהי דרכך לרבות הסתעפותיה ואתה תגלה (אם מזלך שפר עליך) האם צדקת או לא בטיב הדרך שבחרת ומה עליך לבצע על מנת לתקן את המעוות.
בשני השלבים - אני לוקה בחסר.
אני משתדל ...הולך.. מקווה.. מייחל... בוטח... מהסס...מצליח... נכשל
הצרות שלי מעוורות אותי מהמחשבה שגם אחר וודאי עוברים את אותם הדילמות והחיבוטים - ובכל זאת, הם פשוט לא מעניינים אותי
מוזר לי שהקנאה (או קנאת הסופרים) שעוד נשארה בי אחרי עבודה עצמית מרובה איננה בכישורים של אחרים בלנתב את חייהם
מוזר, אני יכול לקנא בציונים במתמטיקה, בכישרון על פסנתר - אבל מעולם לא חשבתי על לקנא באנשים שיודעים ומצליחים לבצע את שני השלבים, לתמרן את חייהם וכו' בצורה כמעט מושלמת - למה?
סיבה יחידה שהצליחה לעלות לי כרגע בראש היא השחצנות... דווקא אני? כאחד שמודע לעצמו? - אני לא צריך עזרה של אף אחד ואני מתנהל בצורה טובה ביותר. אני צועד... בודק ומתקדם לאט ובטוח
אני מתקדם לאט.. בטוח? -לא בדיוק
הגיע הזמן לתפוס את עצמי בידיים ולשנות אסטרטגיה. והצורך הזה מנקר לי הרבה בזמן האחרון.
קודם לגלות מה לא היה בסדר במצב הנוכחי... ולפיכך להתאים דרך אחרת
אותו חידוש.. אותו טוהר.. אותו ראש השנה...
אני שוהה בטומאתי כרגע:
בבור תחתיות... ברשף ובעומק
ודווקא בגלל המצב הזה אני מייחל בכוונה אמיתית הרבה יותר שתבוא עלינו שנה טובה ומתוקה
חדשה, מוצלחת ובטוחה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
