בימים האחרונים אני יוצא יותר עם ידידות שלי ולא עם החברים.

אומנם לאחת מהן יש חבר, אבל זה לא מפריע לנו לטייל ביחד ולהסתובב בכל מיני חנויות. חבר שלה יודע הכל ואומר שכל עוד זה אני- הכל בסדר מבחינתו.

אני גם לא נמשך אליה בכלל ואפילו כתבתי עליה בעבר.

הידידה השניה היא מישהי שהכרתי בעבר דרך העבודה, גם איתה יצאתי לטיול פעם. לפני כשלושה שבועות יצרה איתי קשר וטענה שאם היא לא תדבר איתי אז לא אדבר איתה לעולם ושזה לא בסדר. שבוע אחרי זה כבר יצאנו לאכול במקום ממש טוב שהיא הכירה לי והמשכנו לחוף הים לטייל. החזרתי אותה לבית שלה רק ב 04:30. לא מפריע לה לצאת עד מאוחר וכמובן שגם לי לא. בפעם האחרונה שיצאתי איתה, לפני מספר שנים, חשבתי שהיא ממש לא כמוני.

נפגשנו מאז עוד פעמיים וגיליתי שהיא בחורה טובה, יש לה את השריטות שלה, כמו לכולנו, אבל הסה"כ ממש בסדר. היא ואני מסכימים על הרבה דברים משותפים. לא מרגיש שאני רוצה אותה כחברה, אבל היא בחורה טובה מבית טוב. בגלל שלא תמיד יש לה עם מי לצאת והיא אומרת שחברות שלה "יבשות" אנחנו החלטנו לצאת ביחד כי גם החברים שלי לרוב עם הילדים שלהם או עם החברות אז אני פשוט נשאר בבית עם עצמי. באמת שנחמד לי איתה.

היא תמיד משלמת על עצמה ואפילו רצתה לשלם לי על הדלק כי "אם לא אני היא הייתה בבית". אני לא מסכים שמישהו ישלם לי על הדלק. 

כשרציתי לשלם עליה במסעדה שישבנו בה היא לא הסכימה ואמרה לי "בפעם הבאה". היא לעומת זאת שילמה עלי באחד המקומות ופשוט סירבה לקבל את הכסף בחזרה. כזו היא. ממש נחמד לי איתה. 

בזמן האחרון יש לי משהו לכתוב כמעט כל יום, אפילו אם זה רק משפט קצר, אבל אני מתעצל.

תהיו אנשים טובים :-)